| אחר כך אומרים את הנוסח שתקנו חז"ל בלשון ארמית: " בהדין עירובא, יהא שרא לנא למיפא, ולבשלי, ולאטמנא ולאדלקא שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת" | לפי , הספירה החלה ביום ראשון לאחר השבת שלאחר חג המצות |
|---|---|
| וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי ה' | בכך באה לידי ביטוי ההתקדמות במאבק נגד יצר הרע, המשול לחמץ, שבשלב ראשון היה צורך להתרחק ממנו ולבערו, ובסוף התהליך משתמשים בו ל |
בקהילות מסוימות נהגו בעבר להתחיל את הלימודים עם הילדים בבית הכנסת בבוקר חג השבועות, ובד בבד להאכיל אותם במאכלי חלב ו, שעל פי חז"ל נמשלו ל בפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" שב.
8| בכדי שלא ייראה שאנחנו מזלזלים בקדושת יום טוב, תיקנו חכמים לעשות עירוב תבשילין לפני יום טוב, וכך זה נקרא שהתחלנו להכין את האוכל לשבת עוד לפני יום טוב! וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם | מקור המנהג הוא ככל הנראה ביהדות ו של שלהי |
|---|---|
| על אף שהמקורות היהודים הספרדים הקדומים אינם מאזכרים את המנהג, הוא נפוץ כיום גם בקרב | ה חל יום לאחר סיום בת שבעת ה, וב חל תמיד ב |
ב, ה, חלקו על הפרושים לגבי זמן החג.
30| ב וחברות המוכרות מוצרי חלב יצאו ב כדי לקשר את חג השבועות למאכלי החלב, הקימו אגפים מיוחדים ל יוקרתיים, וחנויות הספרים מוכרים למאכלי חלב | ב ו הקריבו את הקורבנות שהביאו האנשים בשאר ימי החג שהם , ובכל מקרה הם ימי חג ושמחה, אולם חג השבועות הוא יום אחד בלבד |
|---|---|
| השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות | בשני מנהגי אשכנז אומרים ביום טוב ראשון יוצר "אדון אמנני", אופן "ועתה בנים שירו למלך", וזולת "אנכי שמעת ונתאימו", כולם לר' |
החל מראשית ההתיישבות החדשה ב נוהגים במרבית ה ה וה לערוך טקסי הבאת , שבהם חוגגים גם את סוף הקציר.