עיר שמוכיחה שמעבר לכל המילים הגדולות, צרכי היומיום של האדם, הכמיהה לשיפור מתמיד באיכות חייו וכוחות השוק, הם אלו המצעידים אותנו קדימה | ואלה שאין להם - רובם לא יודעים שאפשר גם אחרת |
---|---|
אז את הנאום שלי אני רוצה להקדיש לשר צחי חרטא | אבל השנה הייתה כאמור 2002, אף אחד לא ידע מיהו איתי טיראן, וכותב שורות אלה הגיע לבית צבי לצפות במחזה בשם "בריטניקוס" מאת ז'אן רסין, שביים ארתור קוגן |
ההדרנים בקונצרט הם "מארש רדצקי" שטראוס ו"דאנצה פינאל" חינסטרה , שבו הנגנים משתובבים עם הכלים בתיזמון מושלם.
ואם כבר נימה אישית, זמן קצר לפני שסיים את לימודיו בבית צבי והחל חזרות להופעתו הראשונה בתיאטרון הקאמרי אייליף ב"אמא קוראז'" שביים עמרי ניצן , העניק איתי טיראן ראיון אישי גדול ראשון למוסף "תרבות מעריב" | הראשון שזיהה את הריקנות היה הראשון שהרוויח ממנה: |
---|---|
וקולו המתוק יעסה את האוזניים | עבור כריס, יותר משזה מסע התרחקות מסביבתו הקרובה, בעיקר מהוריו ומהתחושות הקשות שהתנהגותם הפוגענית גם אחד כלפי השני הותירה בו במהלך השנים, זהו מסע היטהרות מהצביעות ומהשקר שמאחורי המשפחה שלו, שכלפי חוץ נראית כמשפחה האמריקנית המושלמת |
הבחירה בסרט הינה בעיקרה אמוציונלית, כאמור, אך מקצועית לא פחות.
השעה הייתה רבע לאחת בלילה כשהעולם התהפך | המוזיקה שאהבנו נצרבה בנשמה שלנו כמו הצלקת שקיבלנו בגיל 11 |
---|---|
הנערים מקבלים כלי נגינה ולימודי מוזיקה במימון ציבורי, והטובים שבהם מתנקזים לתזמורת "סימון בוליבר" - תזמורת הדגל של המערכת | עם זאת, קשה לבוא לאותם פעילים בטענות |
לטעמי, זהו אחד האלבומים המרגשים שיצאו בשנים האחרונות - לא רק מבחינה מוזיקלית, אלא בכך שהוא מעורר תקווה מחודשת ביכולת ההישרדות של המוזיקה הקלאסית ה"רצינית" בעולם הנוטה יותר ויותר לבידור קליל.
14