| ביו"ט הראשון של פסח - הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר: גמרא תנא היכא קאי דקתני 'מאימתי'? אם אתה אומר מזכירין אע"פ שאין שואלין הואיל ומשמע בעונתו אף בקיץ יזכירו ומה אתה נותן סימן מי"ט הראשון ור' אליעזר אומר בברייתא בגמרא כל הקיץ אם בא להזכיר מזכיר דלעולם בעונתו משמע מיהו עד השתא לא רמי עליה חובה אבל בי"ט ראשון חובה לרצות לפני שאלה שכל הבא לבקש מקדים ומרצה ואסימן קללה לא קפדינן ורבי יהושע קפיד: התם קאי | כתיב במלחמת יהושע יהושע ג אחל גדלך ובמלחמת משה כתיב דברים ב אחל תת פחדך מה יהושע נקדמה לו חמה במלחמתו כדכתיב בהדיא אף משה כן שכן דרך הכתובין למד סתום מן המפורש ברמז בדיבור דומה לחבירו וגזירה שוה אחת מן י"ג מדות שניתנו לו למשה מסיני ובתחילת סיפרא מפורש: שתיהן לקללה |
|---|---|
וא"ת והא אמרינן דמפתח הגשמים נמסרין לאליהו וכן מפתח של תחיית המתים וכן לאלישע דכתיב ויאמר אליהו חי ה' וגו' דה"נ אומר בפירקין דלקמן דף כג.
12| מפתח של גשמים - דכתיב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" מפתח של חיה מנין? אלא, תנא מראש השנה סליק, דתנן: "ובחג נידונין על המים" ואיידי דתנא: "ובחג נידונין על המים" תנא: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים? | תנא התם קאי - דקתני: "מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ושואלין בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת" וקתני: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים? ויעתר לו מה עתר זה מהפך את התבואה פורקא בלע"ז אי נמי נעתרות לשון רבוי וייתור אינקרי"ש בלע"ז כמו העתרתם עלי דבריכם יחזקאל לה : בירכן בארז |
|---|---|
| אולם, הפרשנות המסורתית מזהה בין המלים | אקרא קאי האי דכתיב על עיר אחת אמטיר ועל עיר אחת לא אמטיר שניהם לקללה אותה שימטיר עליה רוב גשמים שמקלקלין את התבואה ואת שלא ימטיר אין גשמים ואין תבואה גדילה אשר לא תמטיר עליה מוסב הדבר על העב שהעב בלשון נקיבה דכתיב מלכים א יח הנה עב קטנה ככף איש עולה מים: ולא אלמנה גמורה |
אמר לו ר' יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג - למה הוא מזכיר? לאחר מכן מופיעה המילה בלשון חז"ל.
17| לשמוח: נזדמן תוספות ונעתרות נשיקות שונא | פירוש ור"ה הויא בסדר nועד ואם תאמר ואכתי ליתני בסדר זרעים וי"ל דהכא עיקר דאמר בחג נידונין על המים ואורחא דמילתא לרצות לפני שאלה לכך שביק עד הכא אבל בסדר זרעים אומרים מזכירין גבורות גשמים אפשר דמשמע לעולם כמו תחיית המתים או הבדלה בחונן הדעת: וליתני מאימתי מזכירין גשמים מאי גבורות גשמים אמר ר' יוחנן שיורדין בגבורה |
|---|---|
| ועוד שכל ענין החסדי' שבברכה זו מבטל מערכת הכוכבים ולפי' נקראת ברכת גבורות וכן ענין ירידת גשמי' ולפי' קבעוה בברכת תחיית המתי' וכן תמצא באותה ברכה שמזכיר ג' פעמי' מחיה המתי' והאחרון שבברכה הוא בלבד על תחיית המתי' ממש באמרו ונאמן אתה להחיות מתים וע"ד הנגלה הראשון הסמוך לגבורת הגשמי' הוא על ענין שאמרנו שמחיה בני אדם ע"י הגשמי' שמכין בהם מזונותיהן והשני הסמוך לסומך נופלים הוא על בני אדם שקרב קצם למות והקב"ה מאריך ימיה' וישלח דברו וירפאם | ושנינן תנא מר"ה סליק דתנן ובחג נידונין על המים |
ר' יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג - האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר.
2