לפיכך אף כללי ההלכה הרגילים שעל פיהם הלכה כרבי יהודה במחלוקתו עם רבי שמעון , אינם תקפים, והרמב"ם בהלכות תפילה פי"ג ה"ו יכול היה לאמץ את דעת רבי שמעון ולכתוב: "שמונה פסוקים שבסוף התורה… הכל תורה היא, ומשה מפי הגבורה אמרם" | אופנים המותרים כתיבת חלק מפרשה מותרת כשכותב רק את ראשי התיבות , ואפילו כשכותב את התיבה של תחילת כל פסוק בשלמותה ורק את המשך הפסוק כותב בראשי תיבות |
---|---|
מילה זאת מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק שעליו נסמך הפירוש: שמות כ"ב, כח מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר חז"ל, במכילתא משפטים פרשה יט ובמסכת תמורה ד ע"א פירשו: "ודמעך — זו תרומה" | ואמנם ישעיהו המתאר את ה' יושב על כסאו בהיכל פרק ו קורא למקדש "מכון הר ציון" ד, ה ; השווה שם יח, ד: "ואביטה במכוני" |
השווה יואל ד, טז; אך הנבואה בעמוס היא ראשונית, ראה: Robinson-Horst, Die Zwölf Kl.
12אמנם במסכת מנחות רש"י גרס "אומר" ולא כן גרסו שם התוספות | באמת אין סתירה בין שתי הנוסחאות, אלא הן שני צדדים של שאלה אחת הנשאלת ממה נפשך |
---|---|
הנה פירוט שני הכותבים הראשונים הנזכרים בברייתא: משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב | Es wird in flüher vorexilischer Zeit entstanden sein לא כן יחזקאל וזכריה הממשיכים במסורת ס"כ |
מחמת קושייתו דוחה ר' דוד פארדו את דעת רבי יהודה ומקבל את דעת החולק עליו אשר דבריו יובאו להלן בסעיף ג.
חידוש זה זקוק היה לביסוס ולהעמקה כדי שיתקבל על דעתו של העם, ואמנם הוטל הדבר על משוררי החצר בתקופת דוד ושלמה, והם הם שביססו את האידיאולוגיה 45 על בחירת ציון וירושלים כמקום מושבו של האל | בעירובין מו ע"ב מובאים משמו של רבי יוחנן כללי ההלכה הבאים: רבי מאיר ורבי יהודה — הלכה כרבי יהודה"; "רבי יהודה ורבי שמעון — הלכה כרבי יהודה" |
---|---|
הוה ליה - היה לו ליהושע לכתבם בתחילת ספרו! ועי' שו"ת חוות יאיר סי' קעה שכ' שהוא הנכון שבטעמים בהיתר קריאת הפרשיות בתפילה | ואכן הרב הופמן מציין זאת בהערה 5 במאמרו |
בהבחנה זו שעושה רבי שמעון בין שני חלקי התורה שאותם כתב משה — "עד כאן" ו"מכאן ואילך" — בכתיבת משה את שמונת הפסוקים האחרונים "בדמע", תלויה תשובתו לשאלה "אפשר משה חי וכתב 'וַיָּמָת שָׁם משֶׁה'? התורה ניתנה לישראל דווקא באמצעותו של משה, דווקא בנבואתו, שעליה מעיד הכתוב בסיפורנו: ל"ד, י וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים.
10