| בילדותי בתל אביב, נדמו עולמותיהם רחוקים זה מזה לא פחות משני צדי עולמות ילדותו של מרסל פרוסט | קולה של אמא המְזַיֵּף בַּשירה מֵקים את המְעורר לְסליחות לבית הכנסת של הרְמָ"א |
|---|---|
| וכולם ידעו: ראש השנה התחיל! בחלונה מלבינה תקוות השני כלשון של זהורית וגרגרי הרימון שבקערתה זוהרים כאקדח | היה זה פן נוסף של אורח החיים החילוני סוציאליסטי של מי שהיו מבוני המדינה וממנהיגי היישוב |
שהרי היו באים מאות מאות חסידים מכל האיזור, כמעט מכל פלך פדוליה.
8| ראשית לצריף דחוס מתפללים עם קולות וריחות "משם", ולימים לבניין שהוקם | הרבי הזקן משפיקוב, ר' מוטל לבית סקוויר, שהיה נכדו של ר' איצקל מסקוויר, לא היה מתפלל לפני העמוד אלא שלוש פעמים בשנה, בתפילות מיוחדות, בניגון מיוחד, שהרבי היה אומר עליהם שהוא מושך אותם מבית טשרנוביל, ויתכן שגם באים משולחנו של הבעש"ט, וקראו לו: "הניגון הקדוש" |
|---|---|
| המסורת החסידית הדהדה בבית המשפחה בתל אביב בשיר ובסיפור, בריקוד ובתפיסת עולם | קיבל חינוך ציוני בבית הספר של אביו, מרדכי גלובמן-חיות, והשכלה כללית בגימנסיה הרוסית בברסלב |
באותן שנים היה אבי שקוע בכתיבת ספר הזיכרונות רחב היריעה שלו, "היינו כחולמים", הפורש מבעד לסיפורה של משפחה אחת את החיים היהודיים במזרח אירופה מראשית המאה העשרים ועד ימי העלייה השלישית.
5