| יוצאי קומונת כנרת שקיבלו אתגר מרופין | הערכים שהנחו אותם היו: הסתגלות לתנאים, מציאת סיפוק, נכונות להגשמה עצמית ואהבת עבודת האדמה |
|---|---|
| כמו כן הוא יזם את למושבות ביהודה ובגליל, כדי להפגש עם אנשי העלייה השנייה ביישוביהם החדשים | בחוות פרצו סכסוכים בין המנהלים לפועלים עקב סירוב הפועלים לקבל את מרות המנהלים, מתוך רצון לקחת אחריות משותפת על ניהול החוות, ויצירת ארגון התיישבות לכאורה שוויוני ולא היררכי, לעומת התעקשות המנהלים על ציות, תוך שמירה על מבנה לא שתפני |
נעוריהם עברו עליהם בתקופה, בה רבים מבני דורם פרצו את הגדר ופנו עורף לדת.
| השאיפה לגאולה לאומית בארץ ישראל התמזגה אצלם בשאיפה לתיקון עולם ע"י בנית חברה חדשה, שוויונית וצודקת | ארגון "השומר" התקיים עד שנת 1920 |
|---|---|
| בדצמבר 1909 עלתה קבוצת פועלים מכנרת והחלה לעבד את האדמה | המצע התווה את דרכה של המפלגה בארץ ובבסיסו התאמת תורתו הציונית-מרקסיסטית של דב בר ברוכוב, מנהיג התנועה, לתנאים בארץ ישראל |
יוצא דופן ביחסו היה, בין היתר, , רבה הראשי של והמושבות, שהיה בעצמו איש העלייה השנייה עלה ב-1904.
13