| יב - טיול והליכה לכותל המערבי צריך אדם להימנע מלטייל בתשעה באב, כדי שלא יסיח את דעתו מהאבלות | בג'רבא וטריפולי הקלו במוצאי הצום |
|---|---|
| יא - שאלת שלום כשם שאבל שנפטר לו אחד מקרוביו אינו שרוי בשלום ואסור בשאלת שלום שו"ע יו"ד שפה , כך ביום שאנו מתאבלים על חורבן בית מקדשנו איננו שרויים בשלום, ולכן אסור בתשעה באב לשאול בשלום, כלומר לומר שלום איש לרעהו שו"ע או"ח תקנד, כ | מאחר שצום זה הוא מ ולא מהתורה, אין בו חובת תוספת לעיקר היום, בניגוד ל ו הקבועים מהתורה, ולהם ו עוד טרם שקיעת החמה |
התלמוד בבלי מביא המסבירה כיצד הוחלט על תאריך תשעה באב כיום חורבן בית המקדש הראשון, לאור המקורות הסותרים המציינים את יום החורבן כ וכ: "אי אפשר לומר בשבעה שהרי כבר נאמר בעשור, ואי אפשר לומר בעשור שהרי כבר נאמר בשבעה.
28| ביום תשעה באב, משך הדורות, התרחשו ארבעה אירועים חמורים | ואפילו פרשת עקדה, ופרשיות הקרבנות, ומשנת "איזהו מקומן", וברייתא דרבי ישמעאל, וכן שירת הים — אף על פי שהם דברי תורה, מכל מקום כיון שהם מסדר התפלה אינו כלימוד תורה |
|---|---|
| ולגירסת הרי"ף והרא"ש פליגי גם כן בתינוקות של בית רבן, דרבי מאיר מתיר ורבי יהודה אוסר, וגם כן הלכה כרבי יהודה | אבל כיום שרגילים לעשות נעליים וסנדלים טובים מחומרים שונים שאינם עור, כל סוגי הנעליים והסנדלים שרגילים ללכת בהם במשך השנה בחוץ במקום שיש בו אבנים, אסורים בתשעה באב, ואין זה משנה מאיזה חומר הם עשויים |
ויש מתירין ללמוד בכל ערב תשעה באב אחר חצות שם בשם רש"ל , ויש לסמוך על המקילים בשביל ביטול תורה.
10| ואין הטעם משום אבילות, דלא מצינו שיהא אבל אסור לברך "שהחיינו"; אלא כיוון דהזמן הוא זמן פורעניות — אין לברך "שהחיינו | יש לרחוץ לפי הצורך לניקוי הלכלוך |
|---|---|
| וגם אין בזה שמחה, דאין שמחה אלא בענייני זיווגים, שעליהם מברכין "שהשמחה במעונו" | ומה שהרמב"ם לא הזכיר זה — סמך אהך דחול המועד, שביאר שם דאין מערבין שמחה בשמחה, ולכן אסור לישא בחול המועד אף בלא סעודה, ואירוסין מותר, אבל לא בסעודה |
ואף על גב דבישול בעור אדרבא מקשה אותו, כדמשמע בשבת — זהו בבישול בלבד.
26