| אם כן, נראָה — לשון עבר, נראֶה — לשון הווה | המושא הישיר את ה משלים את מושא הפעולה, ובמילים אחרות - את הפעולה שהפועל פועל עליה, והמושא העקיף על ה משלים את מי שאמור ליהנות מההקלה |
|---|---|
| ואולם אם כוונתנו לעבר נאמר: נראָה, כמו ב: אתמול זה לא נראָה לי הגיוני, אבל היום, כשאני חושב על כך שוב, זה נשמָע סביר בהחלט | בגן זה לומדים ילדים גילאֵי 3 |
לכן יש לומר: הרופא הקל על החולה את הכאבים; רצוי להקל את החומר על התלמיד; אני מבקש להקל עליך את ההגייה וכיו"ב.
| ולשאלת הגיל — כיצד תענו? נוסף לכך, אם אני בן 20 וחברי בן 20 אף הוא - אפשר לומר עלינו שאנחנו גילָאִים, כלומר בני אותו גיל | זאת מפני שהשאלה הנשאלת היא בן כמה אתה ולא באיזה גיל אתה |
|---|---|
| החלופה העברית התקנית לפנצ'ר היא נֶקֶר ולא תֶּקֶר | הגילים של ילדיי נעים בין 8 ל־20 |
רוצה לומר: א הקל את ב על ג.
22