גילים או גילאים. טעויות נפוצות

אם כן, נראָה — לשון עבר, נראֶה — לשון הווה המושא הישיר את ה משלים את מושא הפעולה, ובמילים אחרות - את הפעולה שהפועל פועל עליה, והמושא העקיף על ה משלים את מי שאמור ליהנות מההקלה
ואולם אם כוונתנו לעבר נאמר: נראָה, כמו ב: אתמול זה לא נראָה לי הגיוני, אבל היום, כשאני חושב על כך שוב, זה נשמָע סביר בהחלט בגן זה לומדים ילדים גילאֵי 3

לכן יש לומר: הרופא הקל על החולה את הכאבים; רצוי להקל את החומר על התלמיד; אני מבקש להקל עליך את ההגייה וכיו"ב.

טעויות נפוצות
ובכן, כאן יש לענות: אני בן 30, אני בת 45 וכיו"ב
טעויות נפוצות
מהי צורת הרבים של גיל — גילים?
טעויות נפוצות
לכן אם כוונתנו לתאר הווה נאמר: נראֶה, כמו ב: נראֶה לי שלא אוכל להגיע היום
ולשאלת הגיל — כיצד תענו? נוסף לכך, אם אני בן 20 וחברי בן 20 אף הוא - אפשר לומר עלינו שאנחנו גילָאִים, כלומר בני אותו גיל זאת מפני שהשאלה הנשאלת היא בן כמה אתה ולא באיזה גיל אתה
החלופה העברית התקנית לפנצ'ר היא נֶקֶר ולא תֶּקֶר הגילים של ילדיי נעים בין 8 ל־20

רוצה לומר: א הקל את ב על ג.

22
טעויות נפוצות
בעברית יש שתי צורות לתיאור תקופת שנים מסוימת: גיל — מתאר מספר שנים, תקופה נייטרלי גילַאי — מתאר קבוצה של יחידים בני אותו גיל
טעויות נפוצות
האם אני בגיל 35 או שמא אני בן 35? אני בגיל 30 או אני בן 30? כך יוצא, שהרבים של גיל הוא גילים, והרבים של גילַאי הוא גילאִים
טעויות נפוצות
נרחיב בדוגמות: גיל 16 הוא גיל המרד בהורים