| אולי כדאי מדי פעם לקום מוקדם כל כך, בלי מטרה מוגדרת, רק כדי להיזכר עד כמה הנכונות שלנו להתבונן ולהאמין שיכול להיות עוד יותר טוב, והיותנו שם כדי לראות ולחוש שזה קורה, הן שמניעות אותנו וטוענות אותנו בכוח להמשיך ולהפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמנו, ומזכירות לנו שהגרסה הזאת לפעמים מתעדכנת בשינויים כל כך עדינים שכדאי שלא נוריד מהם את העיניים כדי לשים לב שהם התרחשו ושלא ניקח אותם כמובנים מאליהם | הזמן בו יורד הקצה העליון של השמש מתחת האופק |
|---|---|
| מכאן הבהייה בזוהר תהפוך את כל הסובב לצל כהה שוב | המתמידים יגלו שאור פסטלי הופך לזוהר, וזוהר הופך לסינוור, כשכדור של זהב עושה את דרכו במהירות מאחורי העץ המושחר אל מרכז השמים, נקודות של זהב קורצות בין ענפיו, ובעיניים שאני כבר נאלצת לסוכך עליהן בכף ידי נקלטות עכשיו קרניים מופזות מעל קשת בהירה ובליבה כדור זהב בוער |
רגע קצר בלבד אפשר לבהות במקור.
14| צילום: יבגני ברכת השמש עד כמה אנחנו ערים בחיינו לרבדי התהליכים של שינוי? רוצים ללמוד איך לצלם את הירח? מוטב להרחיב שוב את המבט וליהנות מהאור | |
|---|---|
| אלף פעמים ראיתי את הלילה מתחלף ליום לנגד עיני בריצות בטבע, ובכל פעם זה פלא מחדש, אבל דווקא היום בישיבה השקטה, בלי שום דבר אחר לעשות, כשאף שריר לא מתאמץ והנשימה לא כבדה, מחלון פינת האוכל שלי, הצלחתי לראות דברים חדשים | השמים בגווני פסטל בהירים כל כך, שמיכת כתום מוזהבת מכסה אותם, ורק מי שצופה ידע להגיד שמדובר בשחר של יום חדש |
לחיצה על תאריך בלוח השנה תציג את הזמנים הנוגעים לאותו היום.