| וב שערי תשובה ה הביא דבריהם, והוסיף שאף לדידן שמספקא לן באורז מהו, אחר שכבר בירך אינו חוזר לברך בורא נפשות, דספק ברכות להקל | ה טור אורח חיים רח פסק להלכה כאביו הרא"ש, והוסיף שמברך על התערובת כברכת התבשיל האחר שהוא הרוב ולא 'שהכל' , אבל ב קיצור פסקי הרא"ש ו ח כתב דווקא שאם האורז נתערב במין אחר והרוב ממין אחר, מברך שהכל |
|---|---|
| ב משנה ברורה כו משמע שפסק כדעת הרמ"א שדווקא בנתמעך מברך מזונות, אבל כתב שאפילו נתמעך קצת כן הדין, ורק אם הם שלמים לגמרי בורא פרי האדמה | ה טורי זהב ט כתב שהשלחן ערוך חזר בו ופסק כדעת הרא"ש וכן הבין כנראה ה לבוש ז |
וכן משמע ב ארחות חיים לוניל א ברכות ה שהזכיר רק דעת הרי"ף והרמב"ם בזה.
28| ויש סוברים שברכתן "מזונות" כמו כל האורז המבושל | משמע שהבינו כן בדעת הברייתא |
|---|---|
| הפצפוצים של חברת מפעלי דגן — עוברים תהליך קליה וברכתם אדמה, כדין הפרכיות | וכדברי הרמ"א העתיק ה לבוש ז שאם בישלו עד שנתמעך אינו מברך עליו בורא מיני מזונות |
וכן פסק ה משנה ברורה לב.
11| מבואר יוצא מדברי הרא"ש, שאם המין האחר הוא המיעוט, יש לברך על התערובת כברכת האורז, והיינו בורא מיני מזונות, וכן העתיק רבנו ירוחם אדם וחוה טז ה קמו א , וכן הוא ב ספר ה אשכול ברכת מיני מזונות ופירות מב ב | וכן דייק הרב דברי חמודות על הרא"ש כב |
|---|---|
| אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות | והוסיף שאפשר שאפילו אם רק הוסר הקליפה כמו באורז שלנו, לא מקרי שלמים ומברך מזונות |
ובדורות הקודמים נחלקו הדעות אם האורז שעליו דיברו חז"ל הוא המין שמקובל לכנותו כיום בשם אורז, או שהוא המין שמקובל לכנותו בשם דוֹחַן.
17