ברכת המסון | לקנוט האמסון / אהוד בן עזר

וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה: מַה שֶׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבְעָה	ובינתיים: "היא חוזרת ונפנית לעבודתה — בזריזות רבה עושה היא במלאכה, גם בטוב וגם ברע, — פעלתנות קרקעית, כך אנו קוראים לזה — " עמ' 436
על פי המסורת, ברכת הארץ נתקנה על ידי עם כיבוש ארץ ישראל	השניים תלויים זה בזה, מכאיבים זה לזה בתופסם את גווני־הגוונים הדקים והאכזריים ביותר אשר לחולשותיו ולפגמיו של כל אחד מהם

ברכת המזון: ואולי דורנו מתייחס למחלות מסויימות כאל משהו מפלצתי, דמוני, ואינו רוצה לחיות במחיצתן, אפילו במחשבה, כקורא על ייסורי אחרים, מתוך הזדהות של חמלה, רחמים וקדושה
ברכת המזון: וְעוֹד מִשּׁוּם דְּהַבְּרָכָה אֵינָהּ שׁוֹרָה עַל דָּבָר רֵיק, אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵיזֶה דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֱלִישָׁע לְאֵשֶׁת עוֹבַדְיָה, מַה יֵשׁ לָךְ בַּבָּיִת
ברכת המזון: אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם

אמר על הספר: "ברכת האדמה הוא משהו חד־פעמי, מקרה בר־מזל ממדרגה ראשונה, יצירה של רב־אמן שתמיד תהיה לכבוד לספרות הסקנדינבית, לספרות האירופית כולה	הַמְסֻבִּים עוֹנִים: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד

לגבי זינגר, הספר עצמו זכה כבר לתשבוחות רבות, עיקר עוצמתו בהמחשת החיים היהודים בפולין טרם המלחמה, ללא אידיאליזציה וללא מתק שפתיים רומנטי.

לקנוט האמסון / אהוד בן עזר: וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים: הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּר עֻלֵנוּ מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וִיבַשֶּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה
דף כותר: וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֲפִלּוּ בְּיָחִיד טְעוּנָה כּוֹס
ברכת המזון: יצחק הוא איש שלם עם עצמו

ברכת המסון. קנוט האמסון