| עם זאת, משקלו של הפיוט מלמד כי מוצאו של הפיוט הוא מספרד או מאיטליה המושפעת מהפיוט הספרדי | לְבַדּו יִמְלךְ נורָא: וְהוּא הָיָה |
|---|---|
| הידוע שבהם הוא לחנו של עוזי חיטמן עבור פסטיבל הזמר החסידי של שנת 1976 | אדון עולם לא ידוע אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא וְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיוֹן בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד גְּדָל כֹּחַ וּגְבוּרָה |
וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה: וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי.
22| השיר אינו קדום, כי בסדורים ישנים לא נמצא | |
|---|---|
| אלו דבריו: כל מי שמכוון בעת התחלת "אדון עולם", כתב רבי יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון, ערב אני בדבר שתפילתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפילתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפילתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו | וכך כותבים הקדמונים : "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' - כתב ר' יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון - ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו" שערי תפלה - רקח דף י ע"ב |
מה הביא עם כן להכנסת פיוט לא מוכר זה לסידור התפילה? כדי להשיב על שאלה זו, אנו נדרשים לקרוא את השורה המקוממת בצורה שונה לחלוטין ממה שהורגלנו.
6| וְלו הָעז וְהַמִּשְׂרָה: וְהוּא אֵלִי וְחַי גואֲלִי | זאת ועוד, על פי מילות השיר נראה שהיה סביר יותר לשייך את הפיוט לתפילת ערבית או לקריאת שמע שעל המיטה ולא לתפילת שחרית, על פי שתי השורות המסיימות את הפיוט: בְּיָדו אַפְקִיד רוּחִי |
|---|---|
| ולכן נחתם השיר בפסוקים: "בידו אפקיד רוחי" תהילים ל"א ו "ה' לי ולא אירא" שם קיח ו וגו' סדור עבודת ישראל | בחלק מן הקהילות, בעיקר הספרדיות, נוהגים לפתוח אתו את היום, כהכנת הלב לפני תפילת שחרית |
יש כאן אמירה שבדרך כלל נסתרת מעינינו ואומרת כך: וְאַחֲרֵי כִּכְלות הַכּל.