| אנו סבורים, כי היעדר הגדרה בחוק למונח זה גורם לחוסר ודאות, לעלייה במספר התביעות ולעליית הוצאות הצדדים בכל תביעה | המאמר מציע עשר חזקות עובדתיות לקיומו של עניין אישי: 1 בעל המניה מודה בעניינו האישי; 2 בעל המניה הנו צד ישיר לעסקה נשוא ההצבעה; 3 בעל המניה קיבל טובת הנאה גשמית תמורת הצבעתו באסיפה; 4 בעל המניה קשור בהסכם הצבעה עם בעל השליטה; 5 בעל המניה הנו מתחרה ישיר של החברה; 6 בעל המניה רכש את מניותיו מהחברה או מבעל עניין אישי אחר שלושה חודשים לפני ההצבעה; 7 בעל המניה הנו קרוב משפחה של בעל העניין האישי; 8 בעל המניה הנו בעל מערכת יחסים מסחרית משמעותית עם בעל עניין אישי; 9 בעל המניה הנו גם בעל מניות בחברה אחרת שהיא נשוא ההצבעה; 10 בעל המניה נמצא במצב של "הצבעה ריקה" |
|---|---|
| סוגיה זו אף הועברה , אשר יתבקש להכריע בסוגיית העניין האישי של בעל מניה המתנגד לעסקת בעלי עניין עניין אישי שלילי |
מאת ברק ירקוני ואיתי פיגנבאום עורך דין ברק ירקוני ועורך דין איתי פיגנבאום הנם תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
4| במאמר מפרי עטנו אשר פורסם לאחרונה בכרך י' של כתב העת "תאגידים" אנו סוקרים את בחירת המחוקק הישראלי לא להגדיר את המונח "עניין אישי" | בתקופה האחרונה אנו עדים לשטף של תביעות משפטיות העוסקות בשאלת קיומו של עניין אישי של בעלי מניות בעסקאות המובאות לאישור האסיפה הכללית |
|---|---|
| ללא הגדרה ברורה בחוק, אין לדעת מראש מי יהיו בעלי המניות נטולי עניין אישי אשר קולם יכריע אם תאושר עסקת בעלי העניין | לטעמנו, הסיבה המרכזית לריבוי התביעות בנושא חשוב זה הנה המחסור בהגדרה חדה וברורה למונח "עניין אישי" |
.
25