נגב קרמיקה ירושלים. תעשיית הקרמיקה בישראל

מכירותיו של מפעל זה היוו בראשית שנות ה-80 כמחצית מסך מכירות הקבוצה, מפעלי "" ו-"" ב; מפעל "ברבור" ב, שייצר אריחי קרמיקה וכן מפעלי "" ו"" עם זאת, פריצת ומגבלות היבוא שהוטלו ב-11 בדצמבר על כלי חרס וחרסינה, כמו על מרבית הסחורות המיובאות, שימש זרז למפעלים הארצישראלים, שניצלו אותם לשם ביסוס מעמדם ופיתוח הייצור המקומי
בעידן בו נדרשה המדינה לבנייה בסגנון מודרני ובהיקפים גדולים שיענו על הצורך בשיכון העולים הרבים, הוקמו מפעלים רבים במסגרת או פרטית הלקוחות מוצאים אצלנו מענה לציפיותיהם, שרות נאמן וסבלני, הכוונה נעימה לצרכיו המיוחדים של הלקוח, טעם טוב ומחירים נוחים

בשנת 1983 אף בוטל "היטל-הגנה" על מוצרי קרמיקה מיובאים, שתרם להצפה של השוק המקומי.

תעשיית הקרמיקה בישראל
המאבק על הקמת המדינה הפסיק את השימוש בחרסיות אלו ומפעלי הקרמיקה נאלצו לעשות שימוש בחרסית מיובאת, בשל מחסור ובשל חוסר אחידות של החרסית המקומית
תעשיית הקרמיקה בישראל
שאר החומרים כללו , חרסית וחומרים אחרים שיובאו מחוץ-לארץ
שאולוף קרמיקה DesignCenter
פתח תקווה 1972 אריחי קיר 1934 רוזה וקורט כהן? במקביל החלה "כור" גם בייבוא של כלי סניטציה, במטרה לענות על הביקוש לתוצרת חוץ שיובאה על ידי מתחרים שונים
בשנת 1884 מונה לראשותה קדר גרמני בשם האברשטרו Haberstroh היו אלו מפעלים שפעילותם הייתה קצרת טווח ושפעילותם לא יצרה מסורת של עשייה תעשייתית
בתחום הקרמיקה הביתית, התבססה הצריכה בעיקר על כלי קדרות שנוצרו בסדנאות משפחתיות בקרב ערביי ארץ-ישראל ועל ייבוא מ, שנמכר בעיקר בחנויות בערים הגדולות מפעל זה פעל עד לשנת 1936 ובשיאו העסיק כ-90 פועלים ובתפוקתו הממוצעת מנתה כמיליון לבנים וכרבע מיליון רעפים לשנה

אם בשנת יובאו לישראל מוצרי קרמיקה בשווי של 50.

4
תעשיית הקרמיקה בישראל
כל אותה עת יצרה גם עבודת קדרות מסורתית בסטודיו שלה בחיפה
שאולוף קרמיקה DesignCenter
בשנת הוצא צו תועלת ל"קדר" ולצבי ויצחק המר ביח״ר א״י לתעשיית קרמיקה ראו: , תוספת מס׳ 2 לעיתון הרשמי, גיליון מס' 1329 מיום 13 במרץ 1944, עמ' 293 חוץ מן הירודה בייצור בשנת - שנת תקופת ה-"המתנה" ו-"" - שמר המשק הישראלי על קצב ייצור יציב של מוצרי קרמיקה
שאולוף קרמיקה DesignCenter
בשנת 1955 עבדו ב"לפיד" כ-100 עובדים
בעוד המפעל של "שנלר" נסגר סופית עם פרוץ , מפעלו של שטיינברג, שסבל מקשיים רבים במהלך שנות ה-30, המשיך לפעול גם לאחר מותו, בשנת , על ידי , ששכר את המפעל והפעיל אותו עד לשנת 1959 היו אלו "", שהעסיק בראשיתו חמישה עובדים
ראו: , , 29 באוקטובר 1952 חרסה התקין 2 תנורים באורך של 34 מ' כ"א בשנת הקימה מחלקה לקרמיקה שימושית ומחלקה לייצור אריחים בשנת 1954, לדוגמה, 50% מחומרי הגלם ששימוש את מפעל "חרסה" היו חומרי גלם שהופקו בנגב

בשנת 1905 נבנה מפעל חדש, שהחל לפעול בשנת 1910.

שאולוף קרמיקה DesignCenter
התוצרת המקומית עשתה שימוש בעיקר ב"" - חומר הנשרף בטמפרטורה נמוכה יחסית של עד 1050 מעלות צלזיוס
תעשיית הקרמיקה בישראל
המפעל המאוחד כלל כ-340 עובדים שייצרו מוצרים בכ-11 מיליון ל"י
תעשיית הקרמיקה בישראל
למרות אלו לא הצליחה המדינה לספק לאורך זמן את כל חומרי הגלם שנדרשו לייצור, והיצרנים השונים נזקקו לייבא של חומרים אלו