ואם התשובה השנייה היא הנכונה, את מי צריך לנסות ולשנות? זה סתם עוד ניסיון להלהיט ולהסיט מהעיקר | גם לא בהגנה כלשהי בגלל מלחמת עריכה של עורך יחיד |
---|---|
כיום חוץ מאולי חברות חרדיות קיצוניות אין טיפולים אלימים כמו שאתה מתאר | במובן זה, הדיונים בין התומכים למתנגדים של טיפולי המרה, אינה סביב השאלה האם לטפל או לא באדם החווה מצוקה סביב נטייתו המינית, אלא באיזו דרך טיפולית יש לנקוט באדם אשר חווה מצוקה: האם על ידי קישור אברסיבי דחייה בין משיכה לבין המין הגברי, או טיפול אשר יתמקד בתובנה והבנת הסבל והמצוקה התוך-נפשיים והבינאישיים עמם מתמודד האדם |
כשגיליתי את האינטרנט התחלתי להתעניין במוזיקה משונה ממדינות מוזרות כמו שוודיה או קוריאה.
בנוסף, הפניה לטיפול פסיכותרפי המתמקד בקונפליקטים ובסבל שנלווים לנטייה המינית, נייר העמדה מתיר רק כשהם קיימים והמטופלים מעוניינים בטיפול, ורק אצל מטפלים בעלי הכשרה מקצועית רשמית, ושאמונים על עקרונות נייר העמדה | גם באתר betipulnet לא מזכירים את המילה "המרה" |
---|---|
מכאן ש עם כל הכבוד להערכתו שלא יצא מכך שום דבר הנושא אקטואלי ולא רק היסטורי | עצם האמירה היא לדעתי עוברת על הכללים של ויקיפדיה, ובוודאי שלא קולגיאלית, ואולי אפילו הוצאת דיבה |
אך ב-1972, לאחר שנים שעסק בטיפולי המרה, דוויסון שמע הרצאה ששינתה את תפיסתו.
גישות אלה דוחות רעיונות הנוגעים לאם שתלטנית תוך התייחסות אליהם כפסאודו-מדעיים ולכן לכאורה שומטות את הקרקע מאותם טיפולים המבוססים על רעיון זה | ב-1991 אגודת הפסיכולוגים של מדינת וושינגטון, למשל, כי "אנשים המבקשים לשנות את נטייתם המינית עושים זאת כתוצאה מהפנמה של סטיגמה והומופוביה |
---|---|
ולברק, באותה מידה של היגיון אני יכול לטעון שמאחר שגארפילד לא התנסח כפי שדינדייה בחר לעשות, אז מן הסתם הוא תומך בדעתי |
הוא מציע הסבר אפשרי לסיבה שבגללה חלק מהאנשים בכל זאת פונים לטיפול המרה.