כבוד האדם וחירותו. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

פסק הדין עורר משבר פוליטי, ודרישה מצידה של מפלגת להשיב את הסטטוס קוו בנושא על כנו עוד טוענים המתנגדים כי בית המשפט העליון בישראל נוהג בריסון יחסי, ואינו מרבה לפסול חוקים, כך שאין צורך לאזן את סמכויותיו, בהן הוא משתמש באיפוק בעצמו
כלומר: לעולם אין להתייחס לאדם כאילו היה חפץ, אלא תמיד יש לזכור גם את המתחייב מאנושיותו ושני הערכים גם יחד - שוויון ואהבת הבריות - היו לאחדים בידיה של האומה העברית, ושניהם כאחד מהווים יסוד היסודות של היהדות, לדורותיה ולתקופותיה

בהתאם לכך, תכליתה של החוקה איננה להעניק לבית המשפט יכולת לבלום חקיקה פוגענית של הפרלמנט, אלא לעודד שיח דמוקרטי רציני ומיושב בשאלות חוקתיות של זכויות אדם.

20
כבוד האדם
כלומר, זכויות האדם הבסיסיות, כמו , הזכות שלא להיות , שלא להיות מורעבים, שלא להיות כלואים או חטופים, שלא להיות מושתקים או מבודדים — כולן נגזרות מן הקביעה הערכית, המוסרית, שכל בני האדם שייכים למשפחת האדם, הם שותפים באנושיות, וככאלה הם בעלי ערך
בנט ושקד: יש לשנות את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
לפי תפיסתם של משפטנים מסוימים ורבים משופטי בית-המשפט העליון, ובראשם ה , כינונו של זה ושל החלו את , כי העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה ל הסמכות להכריז על בטלותו של העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה
חוק
בהערת הפרשנות הכללית של וועדת האו"ם לזכויות הילד נאמר שהגיל כשלעצמו אינו משפיע על חשיבות דעתו של הילד, כי הבנתו של ילד אינה נגזרת אחידה מגילו הביולוגי וכי מחקרים מראים שידע, ניסיון, סביבה, ציפיות חברתיות ותרבותיות ורמת התמיכה בילד — כולם תורמים לכישורי הילד להביע את דעתו
לכן הוא מתאים לשמש כערך יסוד הנעוץ בלב השקפות עולם ערכיות, ובמיוחד כאלה המתמקדות בזכויות האדם סעיפו הראשון של החוק קובע כי מטרתו "לאסור כדי להגן על כבוד האדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים"
ותחסרהו מעט מאלקים, וכבוד והדר תעטרהו ביזוי וביוש אלה מותרים הם רק כאשר נועדו לתכלית ראויה, משמדובר בחשד של עבירת עבירה פלילית, שיש למונעה או לגלותה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש; הכול לפי נסיבות כל מקרה ומקרה - כגון מטרת עריכתו של החיפוש, טיבה של העבירה בה הוא נחשד, קיומה של שעת חירום, ההצדקה לעריכתו של החיפוש, אופן עריכתו, מקום עריכתו וכיוצא באלה

ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית נושא הנורמות החוקתיות היה לשיחת היום מאז שבאו לעולם המערכת המשפטית של מדינת ישראל, בשנת 1992, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

23
חוק
היומרה היא להעניק לכנסת פטור מן החובה לכבד את זכויות האדם בכל עת שתמצא שכך ראוי
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
המסר המכונן הנובע מן האמנה הוא שילדים הנם סובייקטים נושאי זכויות
חוק
יש שהביעו תמיהה על החלטה זו של הכנסת, ואולם יש הרואים בה עדות לכך שהכנסת לא התכוונה לתת לחוק זה אותו מעמד מרכזי שנתן לו בית-המשפט העליון
כבוד האדם של הילד מושתת על תבנית הוליסטית של האמנה, המבוססת על המבוא לאמנה, על ארבעת העקרונות הכלליים שלה ועל מכלול זכויות כלכליות, חברתיות, תרבותיות, אזרחיות ופוליטיות התנועה גם פרסמה נתונים המלמדים על גידול ניכר במספר החוקים הנפסלים, עד לרמה של 12 חוקים שנפסלו בשנים 2012—2017, ובמהירות הפסילה, עד שחמש הפסילות ב-2017 היו, בממוצע, תוך פחות משנה מחקיקת החוק
על פי הצעתו של רובינשטיין שהוא יפרק את ההצעה האמורה הצעת חוק היסוד: זכויות היסוד של האדם לארבעה חוקי יסוד נפרדים: כבוד האדם וחירותו; חופש העיסוק; חופש הביטוי; חופש ההתאגדות בנוסחים השונים נקבע במפורש, שבכוחה של הכנסת לחוקק חוק אף על פי שהוא פוגע שלא כדין בחובה לכבד את זכויות האדם

כל בני האדם נבראו בצלם אלוהים, ולכן כולם חולקים את כבוד האל באותה מידה.

אלוהים ברא כבוד האדם וחירותו
בעקבות כך, במה שמכונה "" התפרקה הממשלה והוקמה תחתיה על בסיס של , המפלגות הדתיות ומפלגות הימין בראשות
חוק
חוק
לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים