| דעת מרן שאם רק חשב לתת צדקה אך לא להוציא בשפתיו אין לזה דין נדר, ודעת הרמ"א שיש לזה דין נדר | עיין שו"ע רל"ד סעי' נ"ו ויאמר להם: "כך נדרה אשתי והיא מתחרטת ויש לה פתח וחרטה" |
|---|---|
| אבל שנגמר שבת זה כבר יום רישון | ההתרה דלעיל מועילה דוקא לנדר או למנהג טוב שאדם נהג ואינו זוכר מהו, אך נדר שזוכרו — צריך להושיב לו שלושה להתרה מיוחדת שבה הנודר יפרט את הנדר והם ימצאו לו "פתח" ו"חרטה" |
וְכָל מִינֵי מְסִירַת דִּין שֶׁמָּסַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁמָּֽסְרוּ עָלֵינוּ.
10| ג האשה תאמר שהיא מתחרטת על נדרה ואינה יכולה להמשיך בו או לקימו וכן כל "פתח" אחר או "פתח מתוך חרטה" | הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו תשפ"א , נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר |
|---|---|
| בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִֹמְחָה כְּדָת מַה לַעֲשֹוֹת | שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח? אם לאחר זמן זה, לא הופר הנדר, הנדר קיים ואינו ניתן להפרה עוד: " |
אם כן שם את היד שלי בגבי, ו ש עשיתי את זה אז יצא לי שערה.
| בא"ח ש"ש ראה סעי' כ"ד | ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש |
|---|---|
| עיין שו"ע סי' ר"י סעי' ג', ובא"ח שם אות ט"ז | השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו |
.
5