| ואף החינוך במצווה רלב פירש כך את האיסור | שאם אתה אומר 'על מקלו' - חולה הוא |
|---|---|
| ב מצויות גם מטפורות המורכבות ממילה או מקבוצת מילים, שמשמעותן כבר איננה מילולית, בלא שמצוי לידן בן זוגן המילולי המעמיד אותן במקומן המיוחד | בסעיף א שבראש עיון זה ביררנו מהי משמעות האיסור לפי הפירוש המילולי שלו, והעלינו כי משמעו הוא שלא להתעלל בבעל מום, או על כל פנים באדם שאף אם אינו בעל מום הוא חסר ישע, על ידי ניצול המגבלה שלו - שאינו רואה - והכשלתו בדבר שאינו יכול לעמוד על קיומו ושאינו יכול לעמוד על ייחוסו לעושהו |
אלא מה השמש שלום בעולם, אף הגנב - אם ידוע שלא ביקש רק שלום, הרי בעל הבית חייב עליו בדמיו.
24| אמנם זהו מניע חיובי, אך אין בו כדי להתיר את הכשלתו של השואל שהוא כוהן בנישואין שאין הוא חפץ בהם ושיש בהם איסור | ב כיוצא בו שם כ"ב, ב 'אם זרחה השמש עליו' - וכי השמש לו לבדו זרחה? בהתאם לפירוש זה יש לפרש את איסור "לא תקלל חירש" שלפני כן בדרך דומה |
|---|---|
| ועוד כת' הר"ש שירילי"ו ז"ל בשם הרא"ש ז"ל שכ' ונ"ל שצ"ל ארך ההפסק מקצה השדה אל קצהו דלא ישאר בו מחובר כדי שיעבור הבקר בכליו דהיינו ד"א בלי הפסק | הטענות שנטענו כנגד שתי האפשרויות הקודמות מוכיחות בדרך החיוב את אמיתותה של אפשרות זו, ואין צורך לחזור עליהן |
אלא שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל, ומלבד שלוש הדוגמות המובאות מדברי ר' ישמעאל, ניתן היה להוסיף גם את פסוקנו "ולפני עור לא תתן מכשל", המתפרש באופן מוסכם, במקומות אחדים בתלמוד וכן בספרא, כמטפורה.
11| מפולש מראש השדה לסופו כדברי הר"ב ז"ל | האם על פי פירוש זה ניתן לדמות את איסור 'לפני עיוור' לאיסור 'לא תקלל חירש'? אם בנה בית בשדה שאבד הקבר בתוכה, גם הבית וגם העלייה טמאים באוהל, שמא הפתח הוא בדיוק מעל הקבר |
|---|---|
| שחת תבואה שלא הביאה שליש, וקוצרים אותה להאכיל לבהמות | המילה 'עליו' מלמדת שיש לפרש את זריחת השמש לא במשמעות המילולית, אלא כמטפורה לכוונות השלום הברורות של הגנב |
תלמוד לומר: ולפני עור לא תתן מכשול.
6