| רש"י שם ד"ה וכולן על המשנה פירש, דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריכין להמתין עד הנץ החמה | ג הגדר ההלכתי של בין השמשות ידועה מחלוקת הגאונים ור"ת, בזמן בין השמשות עיין ב"י או"ח סי' רסא , לכן לא נשוב עליה כאן, אלא נביא את מחלוקת פוסקי דורינו הלכה למעשה כיצד לנהוג |
|---|---|
| ובדף צד א מסיים במילתיה דרבה בר בר חנה, " נמצא עוביו של רקיע, אחד מששה ביום" | אלא מעתה, ולחשך קרא לילה, למחשיך ובא קרא לילה? אישה שצמה, ובעלה עדיין לא חזר מתפילת ערבית במוצאי הצום, יכולה לשתות מים למרות שלא שמעה הבדלה |
היינו שאם עושים את המצוות התלויות ביום מעלות השחר יוצא בהם ידי חובתו בלי שום ספק.
20| מושכים את החגים עוד קצת | במוצאי הצום מבדילים על כוס יין, מדלגים על פסוקי הנחמה ומברכים על היין והמבדיל בין קודש לחול, בלי ברכת בשמים, ובלי ברכת הנר עליו ברכנו במוצאי שבת |
|---|---|
| בשנתיים האחרונות נראה היה שלעם היושב בציון יש שאיפה אחת גדולה — 61 | זה הזמן לשים לב למה שחסר בעולם, להעדר, לחלל, לצרות, למצוקות - ולהתפלל לטוב |
ולפלא על ידידי הרב הכותב שליט"א שעל אף שהביא במאמרו את דברי הגרי"א חבר זצ"ל בספרו סדר זמנים, לא הביא את מש"כ בנ"ד וז"ל סדר זמנים סי' ה ס"ק ג ד"ה אבל לפי "ולפי מש"כ רבינו הגדול הגר"א ז"ל בהכרעתו בראיות עצומות שמתחילת השקיעה מתחיל זמן בהשמ"ש ויישב קושיית ר"ת בטוב טעם ודעת עד שכל הרואה יראה כי דבר ה' אמת בפי אליהו בתירוץ הקושיא הזאת ומשמיא אסכימו עלי' לכוין לאמיתה של תורה ליישב כל הסוגיות, ובהיות כן נבאר כל הסוגיות ויתיישבו כל המקומות".
30| עוד כתב שם, שמותר להתפלל מנחה שהיא מדרבנן אף בזמן בין השמשות דר"ת, וכל שכן בזמן בין השמשות דהגאונים, שלשיטת ר"ת עדיין יום הוא וטעם הדבר הוא: " שהמנהג הפשוט זה עידן ועידנים בין בקרב האשכנזים ובין בקרב הספרדים לנהוג כשיטת הגאונים" | דהא לר"י דמצפרא לאורתא לב מילין, הוו ארבעה מילין מעמוד השחר עד הנץ החמה שמינית היום מלגאו דהיינו שעה ומחצה זמניות |
|---|---|
| בין השמשות מתחיל מהשקיעה האמיתית | שכן ראינו לעיל שכתב הרמב"ם בפיהמ"ש ששיעור מיל הוא יח דקות |
מהשקיעה הנראית אסור לעשות שום מלאכה.
22