שלח לחמך על פני המים. ממקור ישראל

בנוסף , עצם השימוש במילים מליציות דווקא , כמו מילים שמקורם בתנ"ך או במטמון התרבות והיצירה העברית לדורותיה ,יש בו כדי לעורר את הרגש לכיוון שאליו מכוונים
מיד צעק אותו עורב לאביו ואמר: "אבי, אבי, הווי יודע, שנתנני יי בידו, לא אוכל קום אמר לו: "כך ציוני אבי, זרוק לחמך במיא

.

24
ממקור ישראל
היה נוטל לחם בכל יום והיה זורק לים
שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו
וכאמור, הרשת החברתית המסועפת יכולה גם להיות מקור פוטנציאלי של עזרה בעתיד או לפחות של מידע על מקורות עזרה אפשריים" האוניברסיטה הפתוחה, פסיכולוגיה חברתית, כרך ג', יחידה 6, עמ' 175; ע"פ חגי הופר
שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו
מה אין הלחם יכול ליאכל בלא מלח, כך אין העולם מתקיים בלא לחם
ביטוי מוגדר באופן קצר כ "צירוף של מילים שיש לו משמעות מיוחדת " , ואולם , הספרות מקצועית הרחבה דנה בנושא ומנתחת את סוגם הלשוני של הביטויים תוך חלוקתם לקבוצות שונות
וכשנפל עייף נשא עיניו וראה שני עורבים פורחים עליו והיה אחד אומר לאביו: "אבי, תראה אדם זח אם הוא חי או מת? מיד הלך אותו דג וחפר במקום שהיה אותו נער נוהג לבוא ועשה שם מחילה והכניס אותו דג פיו לתוך החפירה

פתח הדג את פיו ובלעו והכניסו בים והביאו אצל לוויתן.

ניב שפה
ועליו אמר בן- סירא: 'פרוס לחמך ושולחנך לכל מי שיבוא תתן'
ניב שפה
לימים מת האיש ההוא, והיה אותו נער זוכר מה שציוהו אביו, זרוק לחמן במיא
שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו
מעשה- בוך גסטר , סי' 194
לשון העשירה באוצר מילים וביטויים , יכולה לגרום להגברת הקשב של השומע , הבנת המסר לאשורו מצידו , והכל תוך כדי יצירת עניין וגירוי המחשבה ואותו האיש היה מבין, מה שהיו מדברים זה עם זה, וכשירד על מצחו, פשט ידו ואחז ברגליו
מלות מפתח: אליהו הנביא, גילוי אליהו, לחם, מלח, דג, לוויתן, ים, לשון חיות ועופות, עורב, אוצר, שלמה המלך יום אחד הלך וקנה דג אחה קרעו ומצא בו מרגלית או אבן טובה

אמרו לו: "זהו האיש, שעמדה לו פת לחם שהשליך שם, שמתוך כך הרגיל הדג עצמו לבוא שמה וניצוד.

שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו
ואמר לו: "בני, מה ראית, שזרקת לחמך במים? העוזר יודע שאנשים בסביבתו יראו את מעשיו בעין יפה ויעזרו לו בעתיד בעת הצורך
שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו
הוציאו מפיו ונשקו ולימדו שבעים לשונות וכל התורה כולה וזרקו על שלוש מאות פרסאות מים עד יבשה; ונפל במקום אחד, שלא דרכו בו בני אדם
ניב שפה
הביטוי עושה שימוש באסוציאציות שהוא מעלה , תוך שימוש בזיכרון התרבותי המשותף למשתתפים בשיחה , ונעזר בהמחשה ציורית של המסר