שאלה: מאת נתנאל: שמעתי שיש מנהג כזה שבשבת הראשונה לאחר חג הפסח כשאופים חלות לכבוד שבת מוסיפים לחלה חתיכת בצק בצורת מפתח | המפתח מרמז על תפילתנו שהקב"ה יפתח לנו שערי פרנסה, שהרי מפתח הפרנסה נתון בידיו |
---|---|
והטעם הוא כי על חג הפסח נאמר שמות י"ב ל"ט "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם", ועכשיו מתחילים לאכול חמץ, כי בשבת מצוה וחיוב לבצוע על לחם משנה, וכל ההשפעות של ששת ימי החול באות משבת, כמובא בזוהר יתרו פ"ח | כבר ביארנו טעמים ע"ז לעיל |
בברכה תשובה: שלום רב המנהג הזה התקבל בעיקר בקרב קהילות החסידים, בס' אוהב ישראל מאפטה נאמרועל כך שני טעמים: האחד, משום שכידוע בחג הפסח קיבלו ישראל את כל האורות הרוחניים המתאימים למתן תורה במתנה, ואלו נלקחו מהם כדי שנזכה להם על ידי עבודתנו בימי הספירה, ולכך אנו מסמלים בצורת מפתח בבחינת פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם.
22קולעים מהם צמה ויוצרים ממנה מעין עיגול, שאת קצותיו מחברים מתחת לגוף החלה הגדולה | ולכן מזה נשתרבב המנהג כשאופים את החלות לכבוד שבת, אופים על זה כדוגמת מפתח, שהוא רמז אל מפתח פרנסה, שנפתח בשבת הזו דייקא על כל השנה, עד ימי פסח הבא, ולכן השבת הזו מאד מאד מסוגלת לבקש הרבה על פרנסה, שדבר זה כל אחד צריך וכו', כי אין לך צער כצער עניות, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים שמות רבה פרשה ל"א סימן י"ד אין לך מדה קשה מן העניות שכל מי שהוא מדוקדק בעניות כאילו דבוקין בו כל יסורים שבעולם, וכאילו באו עליו כל הקללות שבמשנה תורה, ואמרו רבותינו אילו נתקבצו כל יסורין לצד אחד והעניות לצד אחד, העניות מכרעת |
---|---|
ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי"ת שערי פרנסה" אוהב ישראל לקוטים דף ק"ט, מהרה"ק | וכך כתב בלשון קדשו: "המנהג הוא מימים קדמונים לנקוב את החלות בשבת שלאחר פסח במפתחות |
משהים למנוחה בכלי מכוסה כחצי שעה.
1מה המקור והטעם של המנהג הזה? השבת אחר חג הפסח נקרא אצל החסידים "שבת מפתח", ויש מנהג לאפות על החלה בצק כדמות מפתח | מדביקים את קצה החלה הקטנה לקצה החלה המרכזית שהכנו קודם |
---|---|
את החלקים הללו קולעים לצורת צמה | ליצירת שתי חלות קטנות יותר: מבצעים את ההוראות הנ"ל ומחלקים את הבצק בתחילתו לשניים — כלומר בסופו, ל- 18 חלקים |
יש לי תחושה שהעולם יותר זוכרים את הטעם השני ולא את הראשון…מעניין לחקור מדוע זה כך… אין בכך חיוב וגם לא איסור, כך שמי שרוצה לנהוג בכך רשאי.
3