קשב רמבם. סידור עבודה

אָמַר: : " כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" וּבְכֹל זְמָן יֹאמְרוּ חֲכָמִים: פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ וָכָךְ גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם, וְאַחַר כֵּן יְבַטְּלֵהוּ ה' וִיסִירֵהוּ בְּסוּר מְחַדְּשׁוֹ
A site with a higher score shows higher audience overlap than a site with lower score לָכֵן הֶעֱבִירוּ קוֹל בִּסְפָרַד וּבִסְפַרְוַיִם, מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם, הוֹי כֹּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם

וְאַתָּה הִסְתַּכֵּל תִּקּוּן הַמָּשָׁל הַזֶּה וּפְלִיאָתוֹ.

9
סידור עבודה
אַחַר כָּךְ עָמַד אַחֲרָיו מְשֻׁגָּע, הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ, שֶׁהוּא פָּתַח לוֹ הַדֶּרֶךְ, וְהוֹסִיף עָלָיו כַּוָּנָה אַחֶרֶת, וְהִיא בַּקָּשַׁת הַמְּלוּכָה, וְשֶׁיַּעֲבְדוּהוּ בְּנֵי אָדָם, וְחִדֵּשׁ מַה שֶּׁהִתְפַּרְסֵם
ומשנתו
כִּי תְּשׁוּבַת עִנְיָנָיו יַחַד, רְאוּיָה לַעֲמֹד עָלֶיהָ כֹּל קְהִילּוֹתֵיכֶם כְּאֶחָד
footagefirm.com Competitive Analysis, Marketing Mix and Traffic
וּבֶאֱמֶת זוֹ הִיא שְׁמוּעָה רָעָה, כֹּל שׁוֹמְעָהּ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו
הנה התבאר לנו שמעלת התורה שהבטיח בה הקב"ה לאברהם שתתקיים בזרעו שיצחק הוא המיוחד בה ואחריו יעקב מזרע יצחק וכן מצאנו הנביא עליו השלום שנתן הודאה להקדוש ברוך הוא על הטובה הגדולה הזאת שכן כתוב תהילים ק"ה ט' "אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם" אַחַר כֵּן נִתְחַדְּשָׁה כַּת אַחֶרֶת, שֶׁהִרְכִּיבָה עִנְיָנָהּ מִשְּׁנֵי הָעִנְיָינִים יַחַד, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַתִּגְבֹּרֶת, וְהַטְּעָנוֹת וְהַמַּחְלֹקֶת
אבל הראיה שהם מביאים ממה שנאמר דברים י"ח ט"ו "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך אליו תשמעון" ואמרת שמקצתם הסתפק להם זה ומקצתם הסתלק מהם הספק באמרו "מקרבך" ולולי מלת "מקרבך מאחיך" היתה זאת להם לראיה במקום הזה יש לך לכוון שכלך שתתבונן במה שאומר לך דע שלא יעבור לשום אדם לקחת מלה אחת מענין שכלו דבק ומתחבר להיות לו לראיה ולסמוך עליה אבל ראוי לו לעיין במה שקדם מן הענין ומה שאחריו כלומר שיעיין בתחלת המלה ההיא שסמך עליה מתחלת ענינה ובאי זה ענין ופסוק עד שישלם הענין ואז ידע כונת אומר הענין ואז יקח ראיה ממנו ואין ראוי לשום אדם לקחת ראיה מדבר מוכרת מאשר לפניו ומאשר לאחריו ואלו היה זה עובר כמו כן ראוי לומר שהקדוש ברוך הוא הזהירנו שלא נשמע מן הנביא שכן הוא אומר דברים י"ג ב' "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא" וכן נוכל לומר שהקדוש ברוך הוא צונו לעבוד עבודה זרה חס וחלילה שכן כתוב דברים י"א ט"ז "ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם" והרבה כיוצא בזה ודבר זה מבואר בטולו שאין לוקחים ראיה משום פסוק בשום פנים עד שידעו כונת הענין מתחלתו ועד סופו ואז יובן ענינו והפסוק הזה שהוא "נביא מקרבך מאחיך כמוני" ראוי לעמוד על מה שלפניו ושלאחריו ממה שהוא דבק לענין כדי שיובן ולא ישאר בו ספק בשום פנים וביאור הדבר שהוזהרנו בתחלת הפרשה מלהתעסק בקסמים ובמעוננים ובחכמת הכוכבים ובכשפים ובחברים והדומה להם בדברים אלו שחושבים האומות שבהם יוכלו לדעת העתידות קודם שיתחדשו ומתכונים אליהם וכשהזהירנו יתברך מלהתעסק בדברים אלו אמר לנו שכל האומות חושבים שיודעים מה שיתחדש קודם שיתחדש מן הדרך הזה ואתה לא תדע מזה הדרך מה שעתיד להיות אבל תדע אותו על ידי נביא שאקים לכם להודיעכם העתידות ויאמינו דבריו ולא יחטא בכל מה שיאמר ותהיו יודעים העתיד להתחדש קודם שיתחדש מבלי קסמים וחברים ומאין דין הכוכבים וזולתם ואחר כך באר לנו שדבר זה יהיה בנו בלי טורח ואמר כי נביא שישלח אלינו להודיענו העתיד יהיה מקרבכם כדי שלא תצטרך לשוטט אחריו מעיר לעיר ולהלוך אחריו מהלך רחוק וזהו ענין "מקרבך" ואחר כך הודיע דבר אחר ואמר ובהיותו קרוב מכם ובקרבכם יהיה מכם כמו כן כלומר מישראל כדי שתהיה המעלה הזאת מיוחדת לכם והיא לדעת מה יהיה ולפיכך הוסיף במאמר ואמר "כמוני" שמא יעלה על דעתך הואיל וכתיב "מאחיך" יתכן להיות מעשו ומישמעאל לפי שמצאנו כתוב בעשו במדבר כ' י"ד "כה אמר אחיך ישראל" לפיכך הוצרך לומר "כמוני" כלומר מבני יעקב ואין"כמוני"בכאן להיות כמוהו במעלת הנבואה שכבר אמר דברים ל"ד י' "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"והוא בעצם הפרשה המורה על מה שזכרנו אמר דברים י"ח י' — ט"ו "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים""תמים תהיה עם ה' אלהיך""ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך נביא מקרבך מאחיך כמוני" אֲבָל רַצְתִּי אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים בְּכֹל שְׁבִילִים, וָאֲלַקְּטָה בַּשִּׁבֳּלִים, אֲקַבֵּץ הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת, וּבַצְּנוּמוּת הַדַּקּוֹת לֹא אֶבְעַט, וְזֶה שִׁבְתִּי הַבַּיִת מְעַט

לפיכך ראוי להם שיברחו וירדפו אחרי ה' ויכנסו למדברות ולמקומות שאין בהם ישוב ושלא יחושו על התבודדם מאנשי סודם וגם לא יחוסו על אבדת ממון שכל זה דבר מועט ומצער לנגד מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא המולך על הכל השם הנכבד והנורא הזה ה' אלהיך ונאמן הוא לשלם שכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא ועל הדרך הזה מצאנו החסידים הטהורים רודפים האמת ומשיגים אותה הם בורחים לדת האל מקצוות הארץ הרחוקות וישימו מגמותם למקומות החסידים כדי שיוסיפו להם מאור התורה כדי שישיגו בענין זה מן הקדוש ברוך הוא מן הטובה ואיך לא ימאס האדם ואיך לא יקוץ בארץ מולדתו ובבני משפחתו בשביל התורה כלה בכללה והנה מצאנו איש אחד בין שאר בני אדם כשלא ימצא די מחייתו במקום אחד עד שיקוץ בו ויצר לו מקומו יצא משם למקום אחר כל שכן כשיצר לו מקומו מצד תורתו ומצד אמונת האל שלא יברח ממנו אל מקום אחר ומי שלא יתכן לו לצאת בשום זמן לא ינהל נפשו לאט ויפשע בעצמו ויעשה הפקר לחלל השבת ולאכול האיסורים ויעלה על לבו שפרק מעליו עול התורה שהתורה הזאת לא יוכל להמלט ולהנצל ממנה אפילו אחד מזרע יעקב לעולם לא הוא ולא זרעו ולא זרע זרעו בין ברצונו בין שלא ברצונו אבל הוא נענש על כל מצוה ומצוה שבטל מן הצווים כלומר ממצות עשה וגם יענש על כל מה שיעבור ממצות לא תעשה ולא יעלה על הדעת שבהיותו עושה החמורות שלא יענש על הקלות כדי שיפקיר עצמו להן אבל ירבעם בן נבט שחיק עצמות יענש על העגלים שחטא בהם והחטיא את ישראל וכמו כן יענש על שבטל מצות סוכה בסוכות וזה העיקר יסוד מיסודי התורה והדת ולמדוהו ועשו היקש עליו.

ומשנתו
ואתם אחינו חזקו ואמצו והשענו על הפסוקים האלה האמתיים ואל יבהילו אתכם השמדות אם תכפו אתכם ואל יפחיד אתכם תוקף יד האויב עליכם וחלישות אומתנו שכל העניין הזה אינו רק נסיון ובחינה להראות אמונתכם וחבתכם בעולם ושלא יחזיקו בדת האמת בעתות כאלו אלא החכמים יראי ה' מזרע יעקב הזרע הטהור והנקי שנאמר עליהם יואל ג' ה' "ובשרידים אשר ה' קורא" באר שהם יחידים והם האנשים שעמדו אבותם על הר סיני ושמעו הדבור מפי הגבורה ושלחו ידיהם ואמונתם לברית וקבלו על עצמם המעשה והקבלה ואמרו "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" וחייבו דבר זה עליהם ועל הבאים אחריהם שכן כתוב דברים כ"ט כ"ח "לנו ולבנינו עד עולם" וכבר הבטיחנו הבורא יתברך כאדם הנכנס ערב לחברו ודי לנו בערבותו והודיענו שכל מי שעמד על הר סיני שהם מאמינים בנבואת משה רבינו בכל מה שבא על ידו הם ובניהם ובני בניהם עד עולם שכן אמר הקדוש ברוך הוא יתברך שמות י"ט ט' "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" לפיכך יש לדעת שכל מי שנטה מדרך הדת הנתונה במעמד ההוא שאינו מזרע האנשים ההם וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה על כל המסתפק בנבואה לא עמדו אבותיו על הר סיני המקום יצילנו ויצילכם מן הספק וירחיק ממנו ומכם המחשבות המביאות לידי ספק ולידי מכשול
footagefirm.com Competitive Analysis, Marketing Mix and Traffic
וְהִרְגִּישׁוּ הַחֲכָמִים ז"ל לְכַוָּנָתוֹ קוֹדֵם שֶׁיִתְחַזֵּק פִּרְסוּמוֹ בָּאֻמָּה, וְעָשׂוּ בּוֹ הָרָאוּי לוֹ
סידור עבודה
אבל מה שזכרת מדבר הקצים ומה שבאר רב סעדיה ז"ל בהם תחלת מה שיש עליך לדעת שהקץ על דרך האמת לא יתכן לשום אדם לדעת אותו לעולם כמו שבאר דניאל ואמר דניאל יב ט' "כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ" אבל רוב ציור קצת החכמים על זה ועלה ברעיוניהם שהשיגוהו כבר קדם הנביא להודיע ענין זה ואמר "ישוטטו רבים ותרבה הדעת" כלומר ירבו הדעות והסברות בו וכבר באר הקדוש ברוך הוא על ידי נביאיו שקצת בני אדם יחשבו קצים למשיח ויעברו הקצים ולא יתקיימו ואחר כך הזהירנו מלהסתפק בענין זה ואמר אל יעציבו אתכם אם לא יעלה חשבונם אבל כל מה שיוסיף להתאחר הוסיפו בו תקוה שכן אמר חבקוק ב' ג' "כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר" ודע שהקץ שבאר הקדוש ברוך הוא אותו בבאור כלומר גלות מצרים שאמר בראשית ט"ו י"ג ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" לא נודעה אמתתו ונפל בו ספק מהם מי שסבר שארבע מאות שנה אלו משעה שירד יעקב אבינו למצרים ואחרים חשבו משהתחיל השעבוד והיא שנת שבעים לאחר שירד יעקב אבינו למצרים ואחרים חשבו אותן משעה שנאמרה נבואה זו לאברהם אבינו והוא מעמד בין הבתרים, וכשמלאו ארבע מאות למעמד בין הבתרים יצאו ממצרים קצת בני ישראל קודם שעמד משה רבינו שלשים שנה ועלה בדעתם שכבר תם הקץ והרגום המצרים והכבידו עליהם השעבוד כן הודיעונו החכמים זכרונם לברכה ועל האנשים ההם אשר טעו בחשבונם ודמו שכבר באה הגאולה ויצאו אמר דוד תהלים ע"ח ט' בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב" והקץ האמתי היה ארבע מאות שנה משנולד יצחק שהוא זרע אברהם שנאמר "כי ביצחק יקרא לך זרע" ואמר יתברך בראשית ט"ו י"ג "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" ובזמן הגלות ישלטו אותם וישעבדו בהם וייגעום כך הוא פירוש הפסוק "והיו ארבע מאות שנה" לגרות לא לשעבוד ולא התבאר זה עד שעמד הנביא הגדול ונמצא שמיום שנולד יצחק עד שיצאו ממצרים ארבע מאות שנה בשוה ואתה דון מקץ זה קל וחמר ומה הקץ הזה שנודע זמנו והתבאר לא ידעוהו כל שכן הקץ הזה הארוך שפחדו הנביאים וחרדו מרוב אריכתו עד שאמר הנביא על דרך התמה תהלים פרק ו' "הלעולם תאנף בנו תמשוך אפך לדור ודור"