| זהו יום צום היסטורי שהיה מקובל בקהילות אירופה לזכר נרצחי ולזכר | ביקורת על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות, הביאה לביטול הנוהג בתחילת |
|---|---|
| בעקבות שיטתו, הרב יוסף שלום אלישיב התנגד להצעתו של האדמו"ר מקאליב ניצול שואה בעצמו משנת תשמ"ה לקבוע בכל יום קריאת פסוקי אחרי תפלת '' ולהתכוון 'לייחד עם הקודשים' שנספו בשואה | הטקס נערך ברחבת האנדרטה לזכרם ב בירושלים |
הסיבה הנפוצה שנחקקה בתודעה הלאומית בקביעת תאריך יום הזיכרון לפני יום העצמאות היא לתזכורת הנופלים שנתנו את נפשם למען הארץ, ועקב סיבה זו שחלחלה עמוק לתוך התודעה הישראלית, נקבע הדבר על ידי הכנסת בחוק, שבתחילתו נאמר: ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; ה על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקוימו אזכרות ועצרות-עם; ייערכו טקסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום.
| מאז , נערך ב ב, במקביל לטקס הממלכתי, "" | הגיע הזמן לומר במפורש כי נפתח יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הכולל בתוכו גם את חללי הטרור |
|---|---|
| יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה | טקסים לציון יום השואה נערכים גם ברחבי העולם |
סביב קביעת התאריך להנצחת השואה, התנהל ביישוב היהודי ויכוח על מהות השואה ב.
27