| אסור לגלח שפה וליטול ציפורניו בכלי אבל בשיניו או שנוטל ציפורן בציפורן מותר | באבלות על הורים נעשה הקרע בצד השמאלי מקום הלב , ובאבלות על שאר הקרובים - בצד הימני |
|---|---|
| בכי והספד מפורסמים היו לדוד גם על שאול ויהונתן: "הנאהבים והנעימים | מותר ללכת כמה פעמים לניחום אותו אבל |
אם הנפטר גבר יש להשתדל לכסות את גופו בטליתו לאחר שקושרים את חוטי הציצית.
6| יש להביא בחשבון כי בבית הקברות בזמן הקבורה, קורעים קרע בחזית הבגד העליון, אותו לובש האבל | מותר לנחם אבלים גויים מפני דרכי שלום |
|---|---|
| אחרי הקבורה וסתימת הגולל אומרים "צידוק הדין", בימים שאין אומרים בהם תחנון או כשהקבורה בלילה אין אומרים, ולאחריו אומרים "קדיש הגדול" | יש נוהגים כשעוברים עם הנפטר על יד בית כנסת נעמדים עם המיטה, ואומרים המשנה "עקביא בן מהללאל אומר" פ"ג דאבות וב' פסוקים מצידוק הדין "הצור תמים וגו'", גדול העצה ורב העלילה וגו'" אחר כך אומרים הבנים או קרובים אחרים קדיש |
ב מופיע הביטוי בהקשר נוסף: "וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְהָמָן נִדְחַף אֶל-בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ" בכמה מקומות בתנ"ך מוזכרות מקוננות: נשים שהתמחו ב.