| איורים לספר שיריה של סיהאם דאוד, " אני אוהבת בדיו לבנה" | כאלה היו גם שלושה ציורי השמן שהציג ליפשיץ באוגוסט 1965 בתערוכת "ציירים ישראליים צעירים" מגיל 20 עד 35 , בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב אוצר: חיים גמזו ואשר בעבורם זכה בפרס |
|---|---|
| ושלא כראשו המורכן של הכומר המאכיל, בציורו של גויא, ראש הדמות ה"מאכילה" בציורו של ליפשיץ זקוף | במאמר הזה נשארתי לצד העניין שיש ליונתן בפילוסופיה מערבית ובזיקנה גם עם הכוח העצום של ליפשיץ, וזו חוכמה לא קטנה- להשאיר מקום |
מתחיל ללמד ציור ב"בצלאל", ירושלים.
| אורי ליפשיץ נולד וגדל בקיבוץ גבעת-השלושה הסמוך לפתח-תקווה ולראש-העין | הייתה לו מן קלילות כזו - שהיו כאלה שזקפו אותה לחובתו, והייתה לו דרך לשחק עם החומרים באהבה |
|---|---|
| ליפשיץ מגייס את כל כוחו כדי שהדימויים יגעו | נדגיש את התקרבותו של אורי ליפשיץ לתומרקין בשנים הראשונות של מעברו מהקיבוץ לתל אביב 1963 , וזאת במסגרת זיקתו החברתית אלכוהולית לא במעט לחוג הבוהמי של קפה "כסית" דאז |
בין השולחן לבין המסגרת המעוינת — תחום ביניים של שרבוט פרוע ונזילות צבע.
23