| חלק מעדות אלו נוהגות להוסיף פסוקים נוספים, למשל "יי ימלוך לעולם ועד" | וְאִם יֵשׁ שֶׁמֶשׁ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן, הוּא מְצָרְפָן, וּכְגוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ מִתְּחִלָּה עַל דַּעַת לְהִצְטָרֵף יַחַד |
|---|---|
| הלכות ברכת המזון: סימן מה — הלכות ברכת הזמון ובו כ"ג סעיפים: א: שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ בְּיַחַד צְרִיכִין לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן, וּמִצְוָה שֶׁיְבָרְכוּ עַל הַכּוֹס | רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ |
כך גם מובא בטור, אורח חיים סימן שא "טוב לומר פרשת המן", ומרן הבית יוסף מבאר "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים לו בהשגחה".
| יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה | ואם סמוך על שלחן עצמו יאמר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי , אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ |
|---|---|
| וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה | סגולה גדולה לקרוא את ברכת המזון מתוך הכתב הקלק כאן אם חיפשת ברכת המזון בנוסח , בנוסח אשכנזי או שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד חֲיָבִין לְזֵמֵן וְהַמְזַמֵן פּוֹתֵחַ: רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! תיאור המן במקרא: צורתו הייתה עגולה כזרע של , צבעו לבן - שקוף, עוביו דק, וטעמו כדבש או שמן |
בְּשׁוּב יְהֹוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.
| וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים | וכן בפרשת בהעלותך כתיב 'והיה טעמו כטעם לשד השמן' וזה כעוגה וברכתו מזונות ולאחמ"כ על המחיה, אלא היות ולישראל לא היה לחם אחר במדבר, א"כ קבעו עליו סעודה וברכתו המוציא וברהמ"ז כדין קביעת סעודה על עוגה |
|---|---|
| הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְרֵיוַח וְהַצָּלָה וְכָל טוֹב: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּנוּ לְדוֹר דּוֹרִים: הָרַחֲמָן הוּא קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים: הָרַחֲמָן הוּא יִתְפָּאַר בָּנוּ לָנֶצַח נְצָחִים: הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד וְלֹא בְבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר: הָרַחֲמָן הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ: הָרַחֲמָן הוּא יַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֵינוּ: הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת מְהֵרָה מֵעַל צַוָּארֵנוּ: הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ: הָרַחֲמָן הוּא יִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף: הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָנוּ אֶת יָדוֹ הָרְחָבָה: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל | וְיַמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּם הַמְבָרֵךְ הַזָּן אֶת הַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לֶאֱכֹל, וְאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתּוֹ הָיָה לֶאֱכֹל עוֹד |
קָטָן נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מְצְטָרֵף לְזִמּוּן, עַד שֶׁהוּא בֶּן י"ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, אָז מִצְטָרֵף וְיָכוֹל לְבָרֵךְ גַּם הוּא בְּזִמּוּן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְדַּק אִם הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
12