| בהנחה שיש אחריות של הרופאים, מתעוררות השאלות הבאות ביחס לגובה הנזק: האם זכאי המטופל לפיצוי על הנזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, בעקבות הגילוי המאוחר של הגידול הסרטני באפו? הוא הדין, וכך ראוי לנהוג במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, ביחס לחוות הדעת של הרופאים המומחים, אשר מגישים את חוות דעתם לבית המשפט | |
|---|---|
| הרמב"ם, אינו מסתפק בדוגמאות קזואיסטיות, ולקראת סוף פרק טז, הוא אומר את הדברים הבאים רמב"ם, הלכות עדות, פרק טז, הלכה ד, סיפא : "ודברים אלו אינן תלויין אלא בדעת הדיין ועוצם בינתו, שיבין עיקר המשפטים וידע דבר הגורם לדבר אחר, ויעמיק לראות | בנסיבות אלה, היה הכרח לבצע את הכריתה, וזאתאם לא בביקורים הראשונים שערך התובע אצל ד"ר שגיא, לבטח בביקורים שערך התובע אצל ד"ר ג'בארה |
במסגרת תיאור התובע, תחת הכותרת " בדיקות בקבלה" מסמך 234 , מופיע הקטעים הרלבנטיים הבאים: "ראש - גוש נוקשה עם טלנג'קטזיות על פניו - על פני הדורסום של האף - בקוטר של כ-3.
22| פתיחת סיכומים בהערת אישיות כלפי בא-כח התובע, אינה ראויה, כפי שאמר עו"ד גבעון בסעיף 1 לתשובה לסיכומיו | נתתי להסכמות אלה תוקף של החלטה, ואפשרתי את הגשת חוות הדעת הרפואיות ראה: עמ' 4-3 לפרוטוקול הנ"ל |
|---|---|
| הנתבעים טוענים כי כתב התביעה חסר פרטים מהותיים והוא חלקי ומגמתי, ודבר זה עשוי אף לגרום להטעייתו של בית המשפט סעיף 5 לכתב ההגנה | פרטי עדכון תאריך עדכון: 14 |
כך העמיד בית המשפט העליון את השאלה פיסקה 1 לפסק הדין : "תובע מבקש לזמן לעדות מטעמו במשפט את הנתבע.
| פרופ' אריה אינגבר, מנהל מחלקת עור ומין בבית חולים הדסה, עין כרם, ירושלים ישיבה מיום 14 | על כל פנים, ככל שמדובר בתיק שבפנינו, הטענה השניה של התובע, לפיה "הרשומות לא נרשמו כפי הנדרש או כפי המתחייב על פי הוראות משרד הבריאות", כלשון סעיף 1 סיפא לסיכומי הנתבעים - הוכחה, כפי שהוסבר לעיל |
|---|---|
| אשר לקשר הסיבתי, המקים את עילת הרשלנות הרפואית כלפי הנתבעים, עמדת המומחה ד"ר אמסטרדם, היא זו עמ' 4 לחוות הדעת; צוטט בסעיף 23 לכתב התביעה : "אין ספק שלוײ¼ הנגע היה מאובחן בזמן ניתן היה למנוע את הניתוח הנרחב ואת הטיפול הקרינתי שניתן | העדר רישום מדויק מקשה על בית המשפט לבדוק מה היה המצב העובדתי בעת הטיפול |
ודע, דכל שאינו מדינא אלא ממנהג, לא אמרינן ביה תרי כמאה כבעדות מדינא אלא ממנהג לא אמרינן בי' תרי כמאה, כבעדות, אלא אזלינן בתר רוב דיעות.
16