כל אלו שימשו ומשמשים כר לפנטזיות הנכתבות במחצית השנייה של המאה ה-20 ובמאה ה-21, חלקן מבוססות רק על חומרי המדע הבדיוני וחלקן משלבות לחשים וקסמים, יצורי אופל ושאר מרכיבי פנטזיות מקובלים | |
---|---|
הם תקניים, אך אינם מצייתים כל עיקר לחוקי השפה הכלליים | לעיתים מוגדרת נובלה גם על־פי אורכה: ארוכה מסיפור קצר וקצרה מרומן |
ואף כי שני הטיפוסים מנוגדים זה לזה מכל בחינה - מן הצד האחד בוגדים מבטן ומלידה ומן הצד האחר נבגדים במהותם; מן הצד האחד אבות מפלצתיים הטורפים את ילדיהם, מן הצד האחר ילדים נטושים חסרי אב - הם משוטטים באותו עולם ומחליפים אלה את אלה, ממש כמו בכתביו של מלוויל, וגם של קלייסט, בחילופין בין תהליכים יציבים וקפואים להליכים מהירים עד טירוף: הסגנון, על רצף הקאטטוניות והחפזונות שלו.
הסוציולוגיה והכלכלה הראו כיצד מעצבות התניות חברתיות קולקטיביות את הפרטים מבלי שאלו יוכלו להפעיל שיקול דעת עצמאי כלשהו | בסוף העשור שב לאימון - למשך תקופה קצרה בקבוצה איטלקית קטנה - ומאוחר יותר ב למשך שני חצאי עונות |
---|---|
אהבתי להיתקליף דומה לסלעי-העד שמתחת: מעיין שאינו שופע משוש נראה לעין, אך נחוץ |
בקיצור, נגה היא מדהימה, ואי אפשר בלי נגה כי אז לא תהיה מי שתחלץ אותי ממבוכים עמוסי פאד- תאי צמחוני ודברים טעימים, ובטח יוכל אותי איזה דרקון בינתיים.
17אחרי עבודה של יום תמים, כדאית היא לכך | ההתנגשות בין ההלניזם ליהדות הייתה בלתי נמנעת, וכפי שיודע כל מי שחגג אי־פעם את חג החנוכה - גם אלימה במיוחד |
---|---|
הרי לא ייתכן שאינו רואה עד כמה בזה לו הברונית תיאה, אשתו, ועד כמה אוהבת אותו לוטי | שתי הוצאות ספרים אלו חולשות על רוב ההוצאה לאור של ספרות זו בעולם |
במאי 1968, לאחר שהרשויות הצרפתיות מנעו מדניאל כהן בנדיט - "דני האדום" ו"היהודי הגרמני" בפי הגוליסטים - לחזור למדינה, יצאו אלפי צעירים לרחובות פריז וקראו בזעם: "כולנו יהודים גרמנים! שכבתי שם בדממה בתא המטען על שמיכה מקופלת, ורק מעט אור חזק וחם חדר מבעד לחריץ הפתוח, והכביש היה חלק וישר והוביל כמדומה אל מרחק אינסופי, ומעט עננים כהים היו תלויים בשמים בהירים, אך אותם לא ראיתי ממקומי בפנים אלא רגע לפני שנכנסתי, כשהאהלתי על ידי וכביכול צללתי פנימה אל תא המטען, וחשבתי כי הנסיעה תימשך שעות, וכשנגיע למכתש יפתחו אבי או אמי את תא המטען ואני אתגלה להם איכשהו שונה לגמרי, כמו במופע הקסמים שבו נידב אותי אבי שנים לאחר אותה נסיעה, והקוסם הכניס אותי לתיבה מרופדת קטיפה ומצדה השני הגיחה אישה שחורה, לתדהמת הקהל, בעוד אני יושב, צמא, בתיבה המרופדת שעד היום איני יודע היכן הייתה, כלומר היכן הייתי אני בשעת הקסם עמ' 18.