ספריית בית העם. ספריית בית אריאלה

הם ראו בפרויקט גורם חשוב שיתרום לקידום החינוכי והתרבותי של החברה היהודית בכללותה תזכרנה לטוב במיוחד נלי ורבקה, הארכיונאיות המסורות בארכיון ההיסטורי של עירית תל-אביב
הגוף הממונה קורטוריון - הנהלה, חבר נאמנים היה מורכב מנציגי ויסוצקי ו"עזרה" ואנשי ציבור, שבראשם עמדו אחד העם, ו כל הצדדים הסכימו על היעד הטכנולוגי הנדרש של הטכניון, אך המחלוקת הגדולה התפתחה על צביונו של המוסד

מספר הקוראים הפעילים ברשת הספריות כולה היה 35,918.

אחד העם
על היקף הפעילות התרבותית בבית העם באותן שנים ניתן ללמוד למשל מדו"ח כספי שהגישה "חברת בית העם בע"מ" לראש העיריה בשנת 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, שקטעים ממנו מובאים להלן: "פעולות תרבות
מדורי עיון
בסופו של דבר עקב סיבות שונות לא עלה בידו להוציאה לאור
עמוד הבית
הערבי, ככל בני שם, הוא בעל שכל חד ומלא ערמה
המסורת החב"דית מספרת על דו-שיח בינו ובין דוד אשתו ה החב"די רבי , שהתנגד בתוקף לציונות, שבמהלכו טען אחד העם כי רבי שלום דובער, בשונה מרבנים אחרים, 'יודע את העולם ומתכוון למרוד בו' על משקל האמרה הנגדית "יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו" המפורסם מבין הרוכלים שתפס חזקה על המקום שנים רבות היה מוכר גרעיני החמניות והדלעת יעקוב, תימני יוצא עדן
מוזמנים לבקר בספרייה המכילה ספרים רבים בנושאי צילום ועיצוב וקטלוגים רבים של אמנות הרצל עצמו רמז בספר על משלח ידם הנפוץ של יהודי המזרח, באומרו: "לא רצינו להיות עם של חנוונים"

כך נכתב ב"הארץ" ביום 29.

6
מדורי עיון
סביב למתחם בית העם, באזור הכניסה בעיקר, סבבו רוכלים שמכרו קלחי תירס מבושל "פפשויה" , גרעינים ו"אסקימו", בייחוד לילדים ונוער שבאו לחזות בהצגות יומיות תמורת 10 מיל
מדורי עיון
מדורי עיון
עבדים היו בארץ גלותם, ופתאום הם מוצאים עצמם בתוך חרות בלי גבול, חרות פרועה, שיכולה להימצא רק בארץ כטורקיא