א' פלמן בספרו "דיני חברות בישראל להלכה למעשה", מתייחס לשאלת מיקום רישום המשכון אשר נעשה על ידי חברה: "הרישום אצל רשם החברות הוא הנותן תוקף למשכון | משנמצא כי חלה דרישת רישום המשכון בהתאם לסעיף 178 א 1 לגבי המשכון שנוצר לטובת כספי, די בכך בכדי שרישום המשכון יהא חייב ברישום אצל רשם החברות ואין צורך לבחון את יתר תתי הסעיף |
---|---|
מה ההבדל בין שעבוד למשכון? כדי להסוות את המשכון יש שימוש במקום במילים: "משכון" ו"" - במילים "קונה", "מוכר" ו"ממכר" | משמעות עיסקת המשכון, שקיבלה ביטוי בשטר המשכון, היתה שיעבוד זכויותיה בבית, כביטחון לפירעון אשראי שקיבלה |
עם רישום השעבוד ברשם החברות משתכללת זכותו של הזוכה כלפיי שאר נושי החברה.
משכון הוא מונח שפירושו המשועבד כ ל | כשלעצמו אינו מונע שעבוד לאחרים של הנכסים שמכוסים תחת מטרייה זו, כך שבפועל, ניתן עדיין לשעבד אותם בשעבודים קבועים, ולצמצם דרמטית את הבטוחות אותן מספק שעבוד זה |
---|---|
הנני סבורה כי אין לקבל טענה זו ולפרש פרשות דווקנית את לשון הסעיף אלא יש לפרשו באופן המגשים את תכלית הסעיף, והוא כי שעבוד חוב לקוח ייחשב כך באם נתקבל במהלך הניהול הרגיל של עסקיה | אין חולק כי ההודעה נתקבלה בבנק יום אחד לפני הטלת העיקול על כספי המחלוקת |
אקורד עוסקות במשכון שנרשם בעקבות שירותי מטבע וניכיון צ'קים שהעניקה לשני קבלני בנייה גדולים מהצפון - אשרף נאטור ואחמד פדל.
17