| ב, בשנת 1146, כמעט נהרג על ידי הצלבנים | מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה |
|---|---|
| וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם | התפילה והנעימה היוו בסיס למספר יצירות ידועות של , בהן 39 למקהלה ותזמורת של , ה של , של , ועוד |
השולחן ערוך צמצם את דברי הרא''ש וכתב בעקבות המהרי''ל, שרק מי שמוחזק בחסידות יכול להניחם, ולא כל ירא שמים ועיין ט''ז ומגן אברהם שם.
| וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְיָ כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַייָ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה | התשובה הרגילה שניתנה מצד יהודים על האשמות אלו, שעלו בין היתר גם ב, הייתה שמדובר על נדרים ושבועות שנודר ולא על נדרים שנודר ; נדרים והתחייבויות שבין אדם לחברו אינם מותרים על ידי תפילה זו |
|---|---|
| רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ | עם זאת, למרות ההתנגדות, התפשט המנהג בין קהילות ישראל, בהתחלה בעיקר בקרב יהודי , שסמכו על פוסקים רבים שתמכו באמירת הנוסח, ביניהם הרב נתן בן ה"ר יהודה וכן ה שהתווכח עם המקשים על המנהג הקדום וקבע - "מיהו נראה כמנהג הקדמונים" |
לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה על כך.
12