הכותבים נתנו ביטוי לתחושות אישיות המלוות אותם לאורך השנים: הכעס על השתיקה העולמית, הכאב על הרציחות שהוסתרו על ידי גדר תיל, תחושת סוף הדרך, הקעקוע שנטבע על היד ובחדרי הלב והשמיים שקדרו, אבל גם נתנו ביטוי לגאולה ולחלום שהתגשמו ולצו — לזכור, להזכיר ולא לשכוח! יהי זכרם של ששת מיליוני אחינו צרוב בלבבותינו לעד | ערב זה הוא פרי עשייה משותפת של מרכז הורדוס והפדרציה העולמית של יהדות מרוקו |
---|---|
בערב "זיכרון במועדון" נקבצו משוררים וסופרים שכתבו מפרי עטם | הערב עמד בסימן, "עד היהודי האחרון" ומגוון שירים וקטעים שהוקראו, סיפרו על חשיבות השליחות המוטלת על בני הדור השני והשלישי לנוכח לכתם לעולמם של שורדים רבים |
היה זה ערב בו זיכרון השואה הועלה על נס בשירים שכתבו בני הדור השני ואחרים שמשפחותיהם לא נפגעו, אבל הערבות ההדדית ותחושת הגורל חיברה את כולם יחד.
19.
.