| יכול השואל לשאול: כיצד פתאום צמחה פתאום מחלוקת בין הסבא לנכד, בין רש"י לרבינו יעקב תם, כיצד יש לסדר את פרשיות התפילין בתוך קוביות העור? איך צריך לבקש מהצדיק שיעזור? מקורות: יש כמה דעות בזמן הנחת תפילין, מכיון שבגמרא ברכות ט,ב מבואר שהזמן הוא 'משיראה את חבירו בריחוק ארבע אמות ויכירנו', וכך פסק להלכה בשולחן ערוך סי' ל' סעיף א', ונסתפקו הפוסקים בזמנינו שיש תאורה רבה וקשה לדעת בדיוק מתי נראה חבירו במרחק ארבע אמות מתי הוא זמן זה, ונאמרו בזה כמה דעות יש שכתבו שהוא שעה זמנית קודם הנץ היום זה בשעה 5:16 , ויש הסוברים שהוא 52 דקות לפני הנץ, וכן יש דעות נוספות בין 40 דקות לפני הנץ עד 57 דקות לפני הנץ, ר' בספר פסקי תשובות סי' י"ח אות ה' שהביא באריכות את כל השיטות בשיעור זמן זה | אבל אם זה לא יצא מסיבות שונות, אפשר להניח גם בצהריים או בתפילת מנחה וכד' |
|---|---|
| למעשה — כל עוד אפשר להתאפק שיעור של שעה וחומש, מותר להמשיך להתפלל כך | אלא שנחלקו הפוסקים אם לחשב אותן בדקות שוות או בדקות זמניות |
לכך מביאים התוספות את דברי הגמרא במסכת שבת בהמשך, שמקבלת את הדברים בהבנה.
22| שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו יקרו את מוחו | אני משער, כי ככל הנראה השילוב של קשיים אובייקטיביים בייצור המוני של תפילין, יחד עם חובת הנחת תפילין במשך כל היום כולו, היא שגרמה לכך שהיו כאלה שמצווה זו הייתה רפויה בידם |
|---|---|
| האם מותר בכל יום להדליק נר, ואם כן מתי? מאמר ארוך בנושא כתב הרב מנחם כשר בספרו תורה שלמה, כרך יב פרשת בא עמ' רנט | מקורות: כתב השו"ע סי' פ' סעי' א' : "מי שברי לו שאינו יכול לעמוד על עצמו מלהפיח עד שיגמור ק"ש ותפלה — מוטב שיעבור זמן ק"ש ותפלה ולא יתפלל, ממה שיתפלל בלא גוף נקי, ואם עבר זמן תפלה — אנוס הוא ומתפלל מנחה שתים |
ובאמת שמנהג זה שבירושלים הוא מנהג עתיק יומין, שכן מבואר בספר חיים וחסד מוספייא, בימי הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל, שמנהג ירושלים היה להניח תפילין בשחרית בבית הכנסת כמנהגם בכל יום, ושהגאון רבינו יצחק אבוהב היה מסירם מיד לאחר תפלת שמונה עשרה קודם הקינות.
1