| ובפרט שגם לפי הפשט אם בליל שבת טעה והתפלל של חול שחייב לחזור — כותב השו"ע שם סעי' י"ג שישמע אותה ויצא ידי חובה | לעומתו חכמים שאומרים ש'הפסיק העניין', מבינים כי יש כאן דין שונה מזה של ברכת המזון |
|---|---|
| וכן כתב רבינו יוסף חיים זצ"ל ב, וכתב עוד שטוב ליזהר בכל הברכות | אולם, נראה כי ניתן לדחות את ראייתם של היש אומרים המובאים בתלמידי רבנו יונה, בדרך שונה מהדרך אותה מביאים תלמידי רבנו יונה |
בראש חודש מוסיפים:- וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה: בחגים מוסיפים: — וְשַֹמְחֵנוּ בְּיוֹם חַג פלוני הַזֶּה: בשבת מוסיפים: — וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה: בראש השנה מוסיפים: — וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וּמֵטִיב לַכּל וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן על יין של א"י: וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ.
3| וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ | מן התורה יש חובה להזכיר דברים מסוימים בתוך הברכה, אך כל אחד יכול להזכירם בדרכו שלו, וחכמים באו וקבעו נוסח אחיד לכולם |
|---|---|
| ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת |
לעומת זאת, כתבו תלמידי ר' יונה: "ונראה למורי הר נר"ו דברכת מעין שלש אינה אלא מדרבנן ומביא ראיה מדאמרינן שאם בירך על התמרים ברכת הזן יצא דתמרי נמי מיזן זייני, ואם איתא דברכה אחת מעין שלש היא מן התורה האיך היה אומר שאם אמר במקומה ברכת הזן יצא.
27| והמשנ"ב שם ס"ק כ"ה הביא את דברי המגן אברהם בשם הרדב"ז שבמקום שנוהגים לומר — אין למחות בידם, אך "הפרי מגדים מפקפק בזה, דהוי ספק ברכה לבטלה" | רַחֵם נא יי אֱלֹהֵינוּ, עַל יִשְרָאֵל עָמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְכַּן כְּבוֹדֶךָ , וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ |
|---|---|
| ולפי זה רק בירושלים שמעלתה וחשיבותה גדולה, וכמו שכותב הגר"ח פלאג'י ארצות החיים שער ב' מ"ב שירושלים יש לה חשיבות מיוחדת כמו ספר תורה, אבל אלה שמתפללים מחוץ לירושלים ובכל ארץ ישראל ובפרט בחוץ לארץ, בנידון דידן — לא יאמרו ברכת "מעין שבע" | ובאמת כתב הרמב"ם בפ"ח שיש שנהגו כי אין צ"ל רק מעין ג' ולא מעין ד', אמנם הטור כתב שכן הוא בכל הנוסחאות ונקראת מעין ג' על ג' ברכות של תורה שבברכת המזון וכן הוא המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל" סי' ר"ח, סעיף ב |
האם הכוונה היא שזו ברכה אחרת לגמרי הדומה או מזכירה בתוכנה בלבד את ברכת המזון, או שמא יש כאן יותר מכך? וכן פסק מרן בשולחנו הטהור סי' רס"ח סעי' י' : "אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבוא שיהיו ניזוקין".