בגד כפת בראש מילה. דגשים

במקום העיצור שנבלע תיכתב נקודה הנקראת דגש חזק משלים
שווא זה מופיע בד"כ בפעלים בבניין קל פָעַל וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ דברים ו' 7 וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים

מלבד שני הכללים הראשונים שגם הם קשים לזיהוי, אין חוק כללי האומר מתי בא הדגש החזק, אלא יש צורך להכיר את המשקלים השונים.

דיקדוק
כאשר מופיעים שני שוואים רצופים בסוף המלה, שניהם נחים, גם אם השווא השני באות דגושה
דקדוק
כגון: גֶפֶן ההטעמה בגימ"ל , סֵפֶר ההטעמה הסמ"ך
חוק ניקוד ההברות
אולם לפעמים השווא נע לכל דבר מטעם סעיף ג': צָלְלוּ
כגון: מַלְכֵי שהייתה צריכה להיות מְלָכֵי מהמלה מְלָכִים, וניקודה שֻׁנָּה כדי להקל על הקורא בראשית ג' 19 אם המלה שלפניה מסתיימת באחת מאותיות אהו"י המשמשות כ "אמות קריאה", או באותיות כ' נ' ות' קמוצות, הדגש נופל והאות נהגית בצורה הרפה
אי אפשר לבטא כל אחד בנפרד העיצור הראשון הוא באפס תנועה והסמוך לו בתנועה

הדגש החזק נקרא כפלן או מכפל משום שהוא מציין התלכדות של שני עיצורים סמוכים זהים שאין ביניהם חציצה של תנועה.

דיקדוק
דוגמאות: שָׁ מְרָה, שָׁ מְרוּ, שׁוֹ מְרִים
דקדוק
נוכחת עבר של גזרת ל"א בבניין קל: קָרָאת, מָצָאת
דגשים
דוגמאות לפעלים בהם אין תשלום דגש ולכן הכלל פל"ג לא מתקיים: נִחֵם, מְ שֻׁחָד, מִתְ נַחֵל
בֶּכי, שֶׁבִי, גֶדִי, פֶּתִי, מֶשִׁי בראש התיבה, כגון: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
פתוחה לא מוטעמת - גדולה פל"ג דוגמאות: עֵדוּתֵ נוּ, שוֹמֵר, אָכֵן, כֵּיצָד, שִׂי מִי אֵימָתַי, סִירוֹתֵיכֶם חריגים: בצורת בהן ראוי לבוא דגש, אין לפעמים תשלום דגש באות שלפניו, והתנועה נשארת קטנה צורת מורכבות מגוף ראשון: דּוֹ מַנִי, בְּטוּ חַנִי חוֹשְׁ בַנִי

מכיוון שהביטוי רצוף, האות תישמע מודגשת.

דקדוק
כינוי מושא של המדבר-עבר: רָ אַנִי, הִשְׁבִּי עַנִי ב
דגשים
מתי לא יופיע דגש חזק? שווא נע נחשב כחלק מן ההברה שאחריו! הברה פתוחה: הברה שאינה סגורה
דגשים
כללי חלק מן השמות: במשקל קַטָּל תשלום הדגש אינו בא ב-ח' ו-ה', ולכן כלל פל"ג אינו מתקיים: נַהָג, פַחָח, נַחָת במשקל קַטֶּלֶת אין תשלום דגש בהח"ע ולכן פל"ג אינו מתקיים: צַהֶבֶת, גַּחֶלֶת, שַׁעֶלֶת