שם המספר כאשר לא מונים שמות עצם אלא סופרים "סתם" | בארכיון האקדמיה שמורה תשובה משנת תש"א 1941 שבה המזכיר המדעי של ועד הלשון דאז, ד"ר זאב בן חיים, מציג את שימוש המספר הסתמי שלא כמקובל כיום |
---|---|
לא מזמן צפיתי בריאיון שערכה כתבת בטלוויזיה עם כדורגלן, ומכיוון שלפניו ישבה מראיינת הוא הרגיש צורך כנראה להפוך את המין הסתמי בדיבורו לנקבה, ואמר משפטים במין סתמי כמו "את בועטת לשער והכדור נכנס, לוקח לךְ דקה להבין שהכנסתְּ גול | בדוגמאות אלה משתמשים בצורת היסוד של המספר, כלומר בנקבה, בלי להתחשב בשם העצם, שאת מספרו אנו מציינים, כיוון שכאן אין מונים דבר |
המספר הסתמי משמש גם כתווית המציינת פרטים שונים: מספר הבית, מספר הטלפון, מספר תעודת הזהות, מספר קו האוטובוס או מספר העמוד בספר.
6המספר 17 מונה את האלפים, והמילה 'אלף' מינה זכר | עֲשָׂרָה עֲשֶׂרֶת- עֶשֶׂר עֶשֶׂר- 11 |
---|---|
המספר הסתמי בא תמיד בצורת הנקבה | אתר זה מכיל את הקורס "" |
האקדמיה ללשון העברית נדרשה לסוגיה זו, והחליטה שאומנם הדרך המועדפת היא הדרך השנייה 'שלושה חדרים וחצי', ואולם אין מניעה להשתמש גם בדרך הראשונה 'שלושה וחצי חדרים' ראו את הדיון ב.
11מכל האמור לעיל הגיעה ועדת הדקדוק למסקנה שאין סיבה שלא להתיר את המבנה 'שלושה וחצי חדרים' וכדומה, אף שהיתר זה אינו עולה בקנה אחד עם התקן המקובל בקרב עורכי לשון, מורים וכותבים | כאשר מונים עצמים ממין זכר - המספר הוא ממין זכר |
---|---|
למשל: עשרה עיירות וכפרים; שישה קערות ואגרטלים | ואולם בוגרי בתי הספר מכירים את התיקון שלפיו יש לומר את הדבר הנמנה לפני השבר: 'שלושה חדרים וחצי', 'שני אחוזים ורבע' |
בדיון שהיה במליאת האקדמיה הוחלט לציין במפורש את עדיפותה של הדרך שנלמדה מלשון חז"ל ובספרי הלימוד, כלומר הדרך שבה השם הנמנה בא אחרי השלם.
17