וציוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו יתברך | וחג שבועות גם כן אין צריך הזכרה אחרת, כי עיקר הרגל אינו אלא מצד מתן תורתינו, והיא זכרונינו הגדול ליישר כל ארחותינו |
---|---|
עלי הלולב מורכבים מזוגות עלים מחוברים | אם זה הפרוש המקורי של המלה גם בעברית, יתברר שאגודת ארבעת המינים אשר אנו מנענעים יחד היא הלולב, ולא כפות התמרים שהוא אחד המינים |
כדי להגן על הפרי משריטות הוא נקשר היטב, לבל יזוז ברוח.
אם הנענוע בהלל הוא חלק מדיני הלל, כפי שמסביר המאירי - יש לנו התנגשות בין שני דינים במצוות הלל עצמה: אמירה ברבים, ושמחה על ידי לולב - וזוהי הכרעה שנתקשה בה | אגידת ארבעת המינים, מסמלת את האחדות בין כל הסוגים בעם ישראל |
---|---|
בשלב יותר מאוחר גזרו חכמים שלא יתאספו במקדש כדי ליטול , אלא כל אחד בביתו, מחשש סכנה | מצות לולב שניקח ביום ראשון של חג הסוכות, בידינו: פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, שנאמר " ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" |
המגדלים נאבקים קשות במחלות ובמזיקים.
אם נסביר כי הנענוע איננו חלק ממצוות לולב, או שאפילו אם הוא חלק ממצוות לולב - ניתן לבצעו בשעת הנטילה ולא בזמן ההלל - ברור שנעדיף הלל בציבור על פני הלל ביחידות עם לולב | לכן, ביום הראשון שהמצווה מדאורייתא בכל הארץ חכמים לא גזרו, ובארץ ישראל היה נהוג ליטול לולב בשבת שחלה ביום הראשון עד ימי |
---|---|
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים | כעת נחזור לשאלה בה פתחנו |
שהאתרוג דומה ללב שהוא משכן השכל, לרמז שיעבוד בוראו בשכלו.
24