הזכות לחירות. הזכות לחירות

כחריג לגישת העדר ההתערבות, אפשר לציין את פרשת קו לעובד שנפסקה בשנת 2014 הסדר זה מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס, תשכ"ב — 1962 להלן: "החוק"
באותו עניין כתב השופט אדמונד לוי דעת מיעוט, לפיה הזכות הזו רחבה יותר וכוללת "תנאי מחיה נאותים" אותו אינטרס ציבורי חיוני, שעשוי להצדיק - ולעיתים אף לחייב - את שלילת חירותו של פרט מסוים, יכול להיות ממינים שונים

כנגזרת מזכות האדם החוקתית להגנה על החיים, הגוף והכבוד".

24
חירות
חירות
לסקירת פסק דין זה ופסקי דין נוספים מסוג זה, ראו: דפנה ברק-ארז "זכויות חברתיות במשפט הישראלי: הגנה ישירה, הגנה עקיפה ואתגרים להמשך הדרך" ספר אדמונד לוי 74-53 אהוד גורדון עורך, 2017
האם התערבות בית המשפט העליון בהגנה על זכויות חברתיות מרוסנת?
כפי שהסביר פרופ' ברק מדינה, נטל הוכחה המוטל על מי שטוען לפגיעה בזכותו במקרה זה הוא לעתים תכופות נטל כבד מדי
אולם בית המשפט דחה את העתירה, משום שהעותרים לא עמדו בנטל להוכיח שהתיקון פוגע בזכויות אלה בית המשפט הכיר בזכות לרמה מינימלית של קיום במסגרת הזכות לכבוד האדם, אך זאת באופן מצומצם: "ניתן להניח אפוא לענייננו — בלא לקבוע מסמרות בדבר — כי מחובת המדינה על פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו נגזרת החובה לקיים מערכת שתבטיח 'רשת מגן' למעוטי האמצעים בחברה כדי שמצבם החומרי לא יביאם לכלל מחסור קיומי"
לרוב, המינוי ניתן לכלל ענייניו של האדם, קרי טיפול בענייני הרכוש, הבריאות וענייניו האישיים בית המשפט דחה את העתירה תוך שהוא מבהיר שהזכות לשירותי בריאות ציבוריים אינה מוחלטת, אלא יש לאזנה אל מול זכויות ואינטרסים נוגדים

עיקרון זה עוגן בחקיקה בשנת 1992 ב.

8
זכויות אדם
לכן גם במקרה זה העתירה נדחתה, משום שבית המשפט פסק שעצם הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה לא היה ראיה מספקת כדי להוכיח שנפגעה הזכות החוקתית לתנאי קיום מינימליים
זכויות אדם
הבעל החל לסבול מקשיים קוגניטיביים בשל מחלת האלצהיימר שממנה סבל
הזכות לחירות: זִקנה, מינוי אפוטרופוס ואוטונומיה / מיכאל (מיקי) שינדלר
אך כמו בפסיקה ביחס לזכות לתנאי קיום נאותים, גם הזכות לבריאות נתפסת בפסיקת בית המשפט העליון כמצומצמת, ולכן הנטייה של בית המשפט להתערב בקביעות של המדינה גם בתחום זה היא מצומצמת