תפילת ערבית תשעה באב. ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש

דינים נוספים חלים על ערב תשעה באב מנגד, רבים חלקו על דעה זו של הרמב"ם
לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, יהפוך תשעה באב ליום של חג ושמחה, כשאר הצומות על החורבן במרבית קהילות ספרד, וגם בתימן, איטליה וגאורגיה, אומרים בשחרית את שירת האזינו במקום את שירת הים

בתשעה באב נאסר לימוד תורה.

ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
בקהילות אשכנז לא נהגו להוסיף כלל קטעים קודם תפילת ערבית
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
הבדל נוסף בין ימים אלו טמון במהות העומדת מאחורי איסורי היום; בעוד שביום כיפור חלים העינויים משום קדושה וכפרה, בתשעה באב נאסרו הדברים משום היותו יום צרה ואבל
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
הצום מסתיים בצאת הכוכבים בסיומו של יום תשעה באב
אחרים נוהגים לאכול אורז עם עדשים, הן משום צורתם העגולה של העדשים המסמלת את מעגל החיים, והן משום שעדשים נחשבים למאכל אבלים ברוב הקהילות מפטירים "שובה ישראל"
בשאר הקהילות מתחילים כבכל יום עד לאחר אמירת חצי קדיש שאחר אשרי קוראים את מגילת איכה, במרבית הקהילות קוראים את המגילה ללא ברכה במספר קהילות אשכנזיות נהוג לברך לפניה "על מקרא מגילה", על פי דעת הגר"א ואף לקרוא ממגילת קלף

ברוב הקהילות האשכנזיות, בתפילת מנחה מתעטפים בטלית ומניחים תפילין ולא בתפילת שחרית כמו בשאר הימים, ונוהגים שבתשעה באב בתפילת שחרית לא מתעטפים בטלית ולא מניחים תפילין, כדרך האבלים.

2
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
בקהילות הספרדים במערב אירופה נהוג אמנם לשבת על ספסלים אך אין יושבים במקום הקבוע
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
בסיום מופיעה נבואה על הפיכת הצומות לימי שמחה: "כֹּה-אָמַר ה' צְבָא-וֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים"
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
הגדרת מלאכה לעניין זה היא עבודה או עיסוק ממושך בדבר המסיח דעת מן האבלות, ואינה זהה להגדרת מלאכה לעניין שבת