ראש חודש סיוון. ראש חודש סיון

קודם "בחר בנו מכל העמים", ומתוך כך "ונתן לנו את תורתו" וְכָל הַסִבּוֹת בֵּין אֱלֹהִיִּים וְהַשְׁגָּחִיּוֹת בֵּין מַעֲרָכִיּוֹת בֵּין בְּחִירִיּוֹת יִפְעֲלוּ לְטוֹבָתָם וּלְזַכּוֹתָם בִּבְנֵי חַיֵּי וּבִמְזוֹנֵי רְוִיחֵי
כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְּנִימִית, וְלֹא יִרְאָה חִיצוֹנִית וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיא בְנוֹתַי לַאֲנָשִׁים הֲגוּנִים וְצַדִּיקִים, וְלֹא יָמוּתוּ בַּעְלֵיהֶן בְּקֹצֶר שָׁנִים

ברור, שעצם ההגעה להר סיני יש לה ערך בפני עצמו, שעליו אנחנו אומרים שהיה שווה להגיע אל ההר אפילו אם הקב"ה לא היה נותן לנו בסופו של דבר את התורה.

15
סיוון
וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים
דבר תורה
הלשון בה משתמש בעל ההגדה לתאר את ההגעה להר סיני היא " קרבנו לפני הר סיני"
סיוון
We want to send out a warm thank you to Mrs
וְיִמְצְאוּ חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם Shavuot, the holiday of the giving of the Torah to Israel is obviously the holiday of Moses, who brought the Torah to the People of Israel
אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל

זהו אחד משני המהלכים בהגדה של "מתחיל בגנות ומסיים בשבח".

ויקיפדיה:אירועים בלוח העברי/סיוון
התפילה המודפסת מהשל"ה הקדוש ברוב הסידורים הינה רק חלקה הראשון של התפילה, ובסדור "שער השמים" סדור השל"ה בדפוס ראשון הביא בשם נכדו של השל"ה המשך ישיר לתפלה זאת כמובא בהמשך הדף, ויש מקומות שתפילה זו נקראת בשם "תפלת אבות על בנים" והבאנו כאן באתר את התפילה בשלמותה על פי סדור השל"ה דפוס ראשון
ראש חודש סיון
וְאֶזְכֶּה לָזוּן אוֹתָם בְּקַטְנוּתָם בְּכָבוֹד, בְּלִי חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן
חודש סיוון
השם הובא, ככל שמות החודשים, מ בבל, ו במילה "סיוונו", שמשמעותה "זמן קבוע"