| בחלק ממקומות העבודה האחרים תשעה באב הוא | לאחר תפילת העמידה אומר החזן חצי קדיש |
|---|---|
| במאה ה־20 השתנתה מגמה זו, וכמעט כל התנועות הרפורמיות בעולם טענו כי אין לבטל את תשעה באב לחלוטין, אלא לשנות את מנהגיו | יש שהסבירו כי גם לשיטת הרמב"ם לא היה צום קבוע ביום תשעה באב בתקופת בית שני, אלא קיום הצום היה תלוי בנסיבות המדיניות: כאשר הייתה חירות לישראל לא נהג הצום, וכאשר אבדה החירות נהג הצום |
אחרי חזרת הש"ץ אומרים אצל הספרדים והתימנים פיוטי נחמה ופסוקים המלוקטים מנבואות הנחמה בספר ישעיה אצל התימנים אומרים תחנון לפני כן ואחר כך קדיש תתקבל, שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון תהלים קכו ועלינו לשבח התימנים לא אומרים עלינו לשבח.
12| בתפילת העמידה בשחרית ובמנחה מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל משה" מפרשת כי תישא, ומוסיפים קריאת "עננו" הן בתפילת העמידה והן בחזרת הש"ץ | בחלק מקהילות הספרדים קוראים לאחר מזמור קל"ז את הקינה "אוי כי ירד אש מן השמים לירושלים" |
|---|---|
| תבליט , המנציח את תהלוכת הניצחון של ה לאחר דיכוי וביזת הצום מוזכר שלוש פעמים ב: "לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית ה' צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר: הַאֶבְכֶּה בַּ חֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי? ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום | הגמרא מביאה ברייתא המסבירה כיצד הוחלט על התאריך תשעה באב כיום חורבן בית המקדש הראשון, לאור המקורות הסותרים המציינים את יום החורבן כז' באב וכי' באב: "אי אפשר לומר בשבעה שהרי כבר נאמר בעשור, ואי אפשר לומר בעשור שהרי כבר נאמר בשבעה |
התענית בתקופת בית שני הדעות חלוקות בשאלה האם צום תשעה באב התקיים במהלך תקופת בית שני.
5| הביצה נחשבת כתבשיל, לפיכך הנוהגים מנהג זה אינם אוכלים תבשיל נוסף בסעודה | גם ביום שישי לא נוהגים לצום את תענית אסתר, בשל קרבתו לשבת |
|---|---|
| בקהילות רבות נהוג להשמיט את סיום התפילה, או חלקים ממנו , , וכו' , אך בכמה מקהילות הספרדים מסיימים כבכל יום | ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377 |
סיים תעניתו והגיע למקום שעדיין מתענים - לענין תפילה וקריאת התורה ד.
2