| ניטשה עצמו סלד מן האנטישמיות וזאת הייתה אחת הסיבות העיקריות לניתוק קשריו עם חברו המלחין | במקביל השיג ניטשה תווים לסונאטות מאת בטהובן וליצירות שונות מאת ורוברט שומאן, ביניהן שכתב שומאן לפואמה הדרמטית "מנפרד" מאת |
|---|---|
| אביו, קרל לודוויג, כומר ומורה לשעבר, ואמו, פרנציסקה אולר, נישאו בשנת | עניינו ארוך השנים של ניטשה ב החל לכל המאוחר בשנת 1860, כשהשיג את התווים לאופרה |
לייב, החזרה הנצחית בפילוסופיה של ניטשה, הוצאת רזיאל, 1991.
22| במשך כל עבודתו ניטשה מעלה עמדות שונות ומנוגדות דבר המקשה לאפיין את דעתו האמיתית | לפי אחת מטענותיו של ניטשה בנושא, מות האלוהים פותח בפני הפילוסופיה משימה חדשה: מעתה, על הפילוסופיה לא לעסוק רק בניתוח ותצפית אודות המצב האנושי, אלא ליצור ערכים חדשים שהנושא שלהם הוא קדושה |
|---|---|
| בעקבות זאת, ניתק ניטשה את קשריו עם וגנר במהירות ופרסם את טעמיו לכך | קוזימה, שניטשה חיבב והעריץ יותר מכל אישה אחרת, הייתה מבוגרת ממנו בשש שנים בלבד |
לעומת זאת, ניטשה ראה בעם היהודי כ"גזע החזק ביותר, היציב ביותר, הטהור ביותר מכל הגזעים החיים כיום באירופה.
| לפי הביוגרף שלו, רונלד היימן, הכיר ניטשה טובה בדיעבד אפילו לליקויי העיניים, שמנעו ממנו את הקריאה: "ניצלתי מפני הספר | האם נותרו עוד מעלה ומטה? ספר זה היה פרוזאי כמעט לחלוטין והגותי מאוד, בשונה מספריו הקודמים שכללו בעיקר שירה, מסות או טקסטים פילולוגיים |
|---|---|
| ניטשה הוריד את הרצון לחיות לדרגה משנית והעלה את הרצון לעוצמה לדרגה העליונה | באותה שנה שמע ניטשה ביצוע של ה של בקתדרלת נאומברג, ול קיבל לפסנתר של הסימפוניות של |
אחותו של ניטשה, שערכה מתוך קטעי עיזבונו את הספר , נישאה לאחד ממבשרי הנאציזם והאנטישמיות המודרנית, ברנרד פֶרסטר.