בסיס וצורן סופי או שורש ומשקל. כַּלְבָן

אצלנו תוכלו למצוא את כל ההסברים בנושא שאלות על שורש ומשקל ועל בסיס + צורן סופי ובנושאים נוספים של הבנת הנקרא, תחביר ודקדוק בשנותיו האחרונות היה חבר האקדמיה ללשון וחבר בוועדת הדקדוק שלה, וכך אמר בדיון במליאת האקדמיה על משקל פעלן תשל"ט, 1978 : "אני חבר הוועדה לדקדוק ויצאתי מהחלטותיה נפסד ביותר משום שבמילוני הבאתי את כל השמות בלי יוצא מן הכלל הנגזרים לפי הסברה הלשונית מבניין פיעל כשע' הפועל שלהם מנוקדת בדגש
נשאלת השאלה אם התפיסה התאורטית השואפת לחלוקה ברורה בין גזירה בדרך של שורש ומשקל ובין גזירה בדרך של בסיס וסיומת — עומדת גם במבחן המציאות הלשונית סקול פיתחנו שיטת למידה חדשה וייחודית ללימוד לשון בקלות ובצורה ברורה, בעזרת המורים המובילים בארץ, חומרי לימוד איכותיים ורלוונטיים, תרגול מלא ופתרונות

השורש מסתרג בתוך תבנית נתונה, הנקראת "משקל" בדיוק כפי שנוצר הפועל.

לשון/תצורת השם/בסיס וצורן
וזה הרקע להחלטה: בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק, היו שהבחינו בין פעלן שאין בו דגש חזק בע' הפועל, כגון בַּכְיָן, שַׁמְרָן, ובין פעלן בדגש חזק בע' הפועל שקשרו אותו לבניין הדגוש פיעל, כגון בַּדְּרָן, חַיְּכָן, שַׁקְּרָן על פי בִּדֵּר, חִיֵּךְ, שִׁקֵּר
לשון/תצורת השם/בסיס וצורן
הוחלט אפוא ללכת בעקבות הרוֹוח במקורות ולקיים משקל אחד בלבד שאינו דגוש — לא בדגש חזק ולא בדגש קל
שאלות על שורש ומשקל ועל בסיס + צורן סופי
הצורן הסופי שכיח יותר ביצירת מילים חדשות לדוגמה: ארונית, אופנוען; צורן תחילי - מתווסף לפני הבסיס, לדוגמה: רב-לשוני, דו-לשוני הצורן מחובר למילה באמצעות מקף
הצורן הוא צורן גזרה, כלומר יחידה קטנה הנוספת למילה קיימת ויוצרת משמעות חדשה, מילה חדשה כדי לדעת אם דרך התצורה של מילה היא בסיס+צורן גזרה סופי יש להתעלם מהצורן הסופי, להסתיר אותו, ולבדוק אם נותר בסיס, כלומר שם עצם, פועל בבינוני או תואר

כך, כאשר נתקלתם במבחן ואינכם יכולים לחשוב על מילה עם סיומת של תכונה, תוכלו להריץ את הסיפור ועל פיו למצוא מילה מתאימה.

סיכום שם עצם: גזירה מסורגת
עוד דוגמאות למקרים שבהם הכלל הזה אינו מתקיים הן משקל פַּעְלוּת, כגון מַלְכוּת סַמְכוּת ועַצְבוּת, וכן מילים כגון קִרְבָה, שִׁכְבָה ושַׁרְבִיט
שורש + תבנית = משקל / בסיס + צורן סופי
האקדמיה ללשון העברית דנה כמה פעמים בניקודו של משקל פַּעְלָן וביקשה להכריע אם יש יסוד להבחנה זו בין שני המשקלים או שמא מוטב לקיים משקל אחד בלבד
הבחנה בין בסיס + צורן סופי (מוספית) לבין שורש + משקל
לצורך ההכרעה נסקרו ניקודיהם של השמות השייכים למשקל פַּעְלָן — בכתבי יד של ספרות חז"ל, במסורות העדות ובמילונים העבריים
זִכרו: אין צורן גזירה -ֶת או -ָה, אך ישנם הנגזרים מהם כמו Xִית, Xוּת, Xֹנֶת שמות שלא הוצאו במפורש מן הכלל נהגים אפוא בלא דגש חזק ובלא דגש קל
ואף על פי כן השתכנעתי מן הנימוקים המדעיים וההיסטוריים שהושמעו בדיוני הוועדה שאין אחיזה בלשון למשקל הזה ושנית יש לדעת כי הכלל של דגש קל אחרי שווא נח אינו כלל גורף

כך למשל נאמר זַכְיָן ולא זַכְּיָן , צַרְכָן, צַלְבָן, כַּלְבָן ולא צַרְכָּן, צַלְבָּן, כַּלְבָּן.

11
לשון/תצורת השם/בסיס וצורן
אם השמות סַפְרָן ו דַגְלָן גזורים מישרין מסֵפֶר ומדֶּגֶל, מדוע בא בהם פתח ולא חיריק כבנטיית סֵפֶר ודֶגֶל? שאלה זו נוגעת לדרך גזירתם: אם נראה בהם שמות השקולים במשקל פַּעְלָן "גזירה מסורגת" , תהיה ל' הפועל בהם רפה; ואם נראה בהם שמות הגזורים במישרין משמות עצם כֶּלֶב, קֶרֶת, רֶפֶת בסיומת ־ָן — דוגמת חֻצְפָּן והַרְפַּתְקָן; "גזירה קווית" , תבוא בהם ל' הפועל בדגש כַּלְבָּן על דרך כַּלְבִּי
הבחנה בין בסיס + צורן סופי (מוספית) לבין שורש + משקל
נראה שהבחנה "גורפת" בין שתי דרכי התצורה אינה אפשרית
שורש + תבנית = משקל / בסיס + צורן סופי
יש לציין שבדרך תצורה זו ניתקל במשקלים שלכל אחד מהם יש יותר ממשמעות אחת, אבל גם במשמעויות שלכל אחת מהן יש יותר ממשקל אחד