הוא מפרק ובונה שעוני-מרחב חדש | נכון שלמשוררת יש צורך להמשיך למולל את האספלנית התלושה, להפיק ממנה שירים, להתאמן בחשיקת שיניים ואפילו לדמות את רגשותיה לקטל מכני של אפרוחים — אבל גורל האספלנית כבר נגזר: היא תיזרק לפח |
---|---|
השיר שעף כמו המסוקים מעל מראות שמכהים את הנשגבות של ארץ ישראל, חושף את המרכיבים הכי גולמיים שלה | האמביוולנטיות הכנה והאכזרית של שירי הפתיחה מערערת את בטחונו של הקורא, אך גם מבהירה את הדרך שהמשוררת הולכת בה |
זה שיר מורכב שיש לו אספקטים פמיניסטיים, אך משעול גם משרטטת בו גבולות, בעיקר את גבולותיה שלה ובעקיפין את גבולות אהבתה — "אישה היא לא קרש הצלה שנאחזים בו בשארית הכוח… גופה אינו בשר שתוקעים בו יתד לנפח עליו אוהל… ואני מעולם לא חשבתי שמגיע לך משהו יותר מאהבה.
2זה שיר חזק ומבלבל משום שהוא מציע שתי פרשנויות מנוגדות לטבעה של הפרידה המתוארת בספר: מצד אחד פרידה מגבר, אולי גבר אהוב, מצד שני פרידה מאספלנית תלושה | הרגע האינטלקטואלי הזה, אף הוא מרכיב של חיינו |
---|---|
אַתְּ אֲמוּרָה כְּבָר לָדַעַת שֶׁאֵין בַּטֶּבַע קַוִּים יְשָׁרִים, בִּמְיֻחָד לֹא בָּאֹפֶק הַמַּפְגִּישׁ שָׁמַיִם וָאָרֶץ — הַכֹּל שָׁם גְּבָעוֹת … | זו מתערסלת בכל משמעויותיה בנוחיות מרווחת כאבן הראשה, שעליה נשען כל כובד המשקל של אבני הקשת |
בכף השנייה נמצאות שורות השיר ומלותיו, מסודרות בכמה בתים.
היא מצאה שפת פיוט לישראל של תוככי הסופרמרקט, או של מרחבי החצר האחורית של בית במושב הסמוך לגדרה | האובדן מדומה לקטל מכני של אפרוחים — מהיר ויעיל ככל האפשר, בלי סבל מיותר |
---|---|
שירתה של משעול איננה אורבנית | ועוד אומרת לנו המשוררת, כי החיים מורכבים לא רק מההומור הפשוט שנגרם בצירוף של הדמות המחוספסת של חיי הכפר הישראלי למושג פסטורלה, אלא גם מעצם הדיון הרעיוני שנוצר כאן |
אגי משעול, ביקור בית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, תל-אביב, עמ' 12.
19