| The baraita further states: And the people of the city shall have the right to take supplies of water from a spring on private property, even from a spring that emerges for the first time | זאת ועוד, אפשר אמנם להניח שהתעודות לא הרצו על הכיבוש יש מאין, אלא על סמך מקורות עתיקים יותר שהיו לפניהן |
|---|---|
| לאחר מכן היה יהושע אחד מ שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם | כך גם התקנות החמישית והשישית של יהושע, אשר נוגעות לשימוש במשאבים ייחודיים שזכה בהם אדם פרטי: ה וכן התנה שהמעיין היוצא בתחילה, בני אותה העיר שיצא בגבולם מסתפקין ממנו, אף על פי שאין עיקרו בחלקם |
במשפחתו של אברהם אבינו שרר ויכוח קשה בנושא: מהו היחס הראוי לאומות העולם.
| Tübingen and Leipzig 1901, במבוא לפירושו | אמרי עשרה הני חד סרי הויין מהלכין בשבילי הרשות שלמה אמרה כדתניא הרי שכלו פירותיו מן השדה ואינו מניח בני אדם ליכנס בתוך שדהו מה הבריות אומרות עליו מה הנאה יש לפלוני ומה הבריות מזיקות לו עליו הכתוב אומר מהיות טוב אל תקרי רע ומי כתיב מהיות טוב אל תקרי רע אין כתיב כי האי גוונא משלי ג, כז אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות § The Gemara returns to the opening statement of the baraita, that Joshua stipulated ten conditions |
|---|---|
| לפי השערה נפוצה, מציאות זו הייתה האמפיקטיוניה, ברית של שנים עשר שבטים שהתאחדו בפולחן ה' במקדש מרכזי אחד, קיבלו ממנו משפט אחד ויצאו למבצעי מלחמה משותפים |
And what harm are people causing him by traversing his field? גם הדיווחים מן העיר לא היו מעודדים.
10| בר-דרומא הביא את הפסוק מספר ישעיהו :"וְהֶחֱרִים ה', אֵת לְשׁוֹן יָם-מִצְרַיִם, וְהֵנִיף יָדוֹ עַל-הַנָּהָר, בַּעְיָם רוּחוֹ; וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים, וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים | Even after a night of dew, the field is sufficiently moistened that trampling on it will cause damage, and therefore this condition does not apply if there was dew the previous night |
|---|---|
| זהו החוזה החברתי במשנתו של מונטסקייה | בעקבות כך תוספות מחלק בין שני סוגים: ויש לחלק בין יוצא מאליו לטרח בו וחפרו |
על מנת לפתור בעיה זו, חייבים לקבל את פירושו של המהר"ל לנס זה.
29