| על של א"י וְעַל מִחְיָתָהּ וְעַל כַּלְכָּלָתָהּ בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה | התירוץ על קושיה זו פשוט מאוד: הכוונה בכלל זה היא שהאדם לא יצא ידי חובת אמירת הנוסח מדרבנן, אך ידי חובת הברכה מדאורייתא הוא יצא |
|---|---|
| עולה מדבריו בצורה ברורה ביותר, כי גם כאשר הברכה היא מדאוריתא, נוסח הברכה הוא מדרבנן | דתניא: זה הכלל כל שהוא משבעת המינים - רבן גמליאל אומר: שלש ברכות, וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש |
הברכה כוללת הודאה על המזון, על ארץ ישראל ובניין ירושלים.
12| ומעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו מסובין בעלייה ביריחו והביאו לפניהם כותבות ואכלו ונתן רבן גמליאל רשות לרבי עקיבא לברך | אתם חייבים לומר כל יום לפני העבודה או בסוף היום — גם סגולה לומר את מחפשים את החלק השני שלכם? ממילא אפשר לומר שברכת 'מעין שלש' היא מדאורייתא ואין כל קושיה מגמרא זו |
|---|---|
| ייתכן, וגם כאשר יש חיוב מדאורייתא לברך ברכה מסוימת, עדיין הנוסח המדויק הוא מדרבנן |
נראה, כי בדבריהם הם מניחים שאם אנו אומרים שברכה מסוימת היא מדאורייתא, אזי חובה כי גם החיוב בברכה הוא מדאורייתא וגם נוסח הברכה.
13