| יוצא מזה, שמה שכתוב בסדור אדה"ז בהמשך "וזמן התחלת עמוד השחר מח"י אייר ואילך במדינות אלו הצפוניות הוא בחצות הלילה", הוגה ע"י אדה"ז בעצמו, שצריך להיזהר ולספור לפני חצות הלילה כבר מליל ב' דפסח | אבל, בתענית ציבור, אי אפשר לפדות את התענית בצדקה |
|---|---|
| לפנינו שיעור זמני עלות השחר לשיטת אדה"ז "120 דקות" , בשיא החורף, בימי ניסן ותשרי, ובשיא הקיץ | והיינו מפני שנתגברה התפעלות בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי ו להכיל ההתפעלות העצומה כו' |
אז הוא יותר משעה לאחר חצות הלילה ".
6| אלפי שליחים, עוצמה שאי אפשר לתאר במילים, וילד קטן שאמר פרק תהילים, וגרם לעיניים רבות לדמוע בהתרגשות | בענין זה, גם הגר"א פסק באופן כללי כאדה"ז, אם כי יש הבדלים ביניהם, שאכמ"ל |
|---|---|
| אך, חישובו אינו מדוייק, כי הוא עשה את החישוב מהזמן שחצי עיגול השמש זרח, היינו 90 מעלות מחצות היום, אבל אין זו הזריחה ההלכתית | בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים גָּלוּי וְיָדֽוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתֵֽחַ אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשֹוֹת: אֱלֹהַי |
שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
22