פרשת מטות. מקרא + תרגום

ז וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת-לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם יְהוָה ביהושע י"ג: וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וסֻכּוֹת וְצָפוֹן בבמדבר כ"א : כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי בישעיהו ט"ו : מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר מוֹאָב נִדְמָה:
ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה כאן מתערב האלוהים, ודורש את הריגת כל הנשים הבוגרות

גבולות הארץ המובטחת לד, א-טו ה' מפרט בפני משה את גבולות הארץ על-פיהם יש לנהל את מסע הכיבוש.

22
מטות
צדיקים" דהיינו, נבחרו אנשי צבא צדיקים וישרים, והצטרף אליהם פנחס בן אלעזר שנבחר כמשוח מלחמה רש"י שם ו
פרשת מטות (Copy)
בנות צלופחד — נישואין בתוך השבט לו, א-יג לאחר שנפסק, כזכור לנו מפרשת פינחס, כי בנות צלופחד זכאיות לנחלה, בהיותן בנות למשפחה ללא בנים, באים בני השבט וטוענים לפני משה
פרשת מטות מסעי לילדים
ובנוסף לכך, כשהביאו קורבן לה' מהמלקוח, הצהירו לפני משה רבם: "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" שם מט כלומר: למרות המערכה הקשה לא היו אבדות בכוחותינו, דבר המצביע על צדקותם
And if you see that that wicked man is doing magic, show him the diadem, upon which it is written according to Exod נעורי האישה, היא העם, הם הימים הדרמטיים של יציאת מצרים, שם קשר העם את גורלו באלוהים, הוא הבעל
וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם מִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת יְהוָה

אותו רגע שאחרי המלחמה, כשאותם ששבו בשלום מן הסכנה, החזיקו בידיהם את המלקוח המפתה, נשים, אז לפתע נזכר אלוהים בדבר, ועוד קוצף על הלוחמים.

30
פרשת מטות
פרשת מטות (Copy)
ואומרו 'או השבע שבועה' כנגד העדר המעשה כמו שגמר אומר לאסור איסר איסור על נפשו, ויש גם כן בזה ב' נדרים, נדרי חול כגון לאסור דברים שאין מצוה באיסורם, או לאסור גם כן דברים שהם אסורין כגון בועז שנשבע ליצרו, ונתחכם ה' במה שאמר תיבת 'לה' ' בין נדר לשבועה, להסמיך לה' נדר ושבועה לומר שהכפל שבא בנדר ובשבועה הוא פרט הנוגע לה', ולא כללו בכלל נדרי חול לפי שדינו משונה, והוא מה שגמר אומר לא יחל דברו ככל היוצא וגו' פירוש כנגד נדרים שהם דברי חול ושבועות שהם מניעת דברים שאין בהם צורכי מצוה כשבועתו של בועז וכדומה לה, אמר 'לא יחל' , פירוש הוא לא יחל, אבל אחרים מתירים לו וכמו שפירשו רז"ל שם , וכנגד נדרים שהם נדרי הקדשות ונדרי שמים ושבועות שיש בהם צורכי מצוה, אמר ככל היוצא מפיו יעשה בזה, אין בהם תנאי, שאחרים יכולין להתירו, אלא הם דברים שאין להם התרה
פרשת מטות
וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים