תקיעת שופר בראש השנה. פורטל הדף היומי: מאה תקיעות בראש השנה (ראש השנה לג

פעיה אחת זו של רחמים אין קול השופר בא לבטל
בדברי הרש"ש ראינו שיש מקום לדבר על קיום מיוחד של תקיעת שופר במקדש, ומדברי הירושלמי אנו רואים שתקיעת שופר שבמקדש נחשבת כחלק מעבודת המקדש, בדומה לעבודת הקורבנות

בשעת התקיעות אצל הרש"ב היה עומד על ידו ר' זלמן סופר הוא היה גם הבעל קורא בראש השנה ויוהכ"פ, קראו אותו ר' זלמן הבעל מגיה.

1
תקיעת שופר ומשמעותה
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה
הלכות ראש השנה
הוא משליך את הימצאות הסנהדרין שישבה במקדש לכל מקום שיש בו בית דין
פולמוס התקיעה בשבת
יָדְךָ מֵהושִׁיעַ הֵן לא קָצְרָה
הוא הסביר את דעתו ופרס את טענותיו בשורה של מאמרי הלכה במוסף 'תל תלפיות' שיצא לאור ב ועל ידי תקיעת השופר נמשכים , וזה אפשר על ידי קול השופר דווקא, ולא קול אדם
דברי הרב גורן סותרים אלו את אלו, וצ"ע בירושלמי עירובין ג, ט מסופר שר' אבהו הודיע לאנשי אלכסנדריא על שקידשו את החודש בשבת, ואיפשר להם ליטול לולב ביום ראשון של החג שחל בשבת

זהו המקור לכך שאם סיסרא בכתה מאה בכיות, וכנגדם אנו תוקעים מאה תקיעות.

19
פולמוס התקיעה בשבת
הגינה הירוקה בעמק בית שאן 1 מרכז מסחרי לב רעות, שד' העומרים הפארק העמק איילון — מול רח' כחלית ההרים הפארק ברחוב החסידה — מול בית 30 כולל טקס תשליך יום שלישי, 11
תקיעת שופר בשבת במקדש, במדינה ולאחר החורבן
אכן, בבבלי סוכה מג ע"א גזרו חכמים שאין ליטול לולב בשבת, אפילו ביום הראשון, גם במקום ובזמן שיודעים מתי קידשו את החודש, בשל גזירת רבה
סידור/נוסח עדות המזרח/ראש השנה/תקיעת שופר
ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה… הערה- יש כיתות שכדאי להוסיף בהן הסברי מילים "הקיצו- קומו, הבלי הסמן- שטויות, שוגים- שקועים, הבל וריק- דברים חסרי משמעות, מעלליכם- מעשיכם" וכדו', לפי יכולת הכיתה
בית דין שמקדשים חודשים בפועל או לא? לפני ה', בשערי מזרח ובהר הבית בלבד, היו תוקעים בחצוצרות ובשופר ראש השנה כז ע"א חֲתום פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ
וכך נאמר בגמרא ראש השנה כט ע"ב : מנא הני מילי? אודות מעלת ה'יתוודה בלחש' בעת תקיעת שופר אומר הרבי הריי"צ: "הדרגה הנעלית ביותר שבמדריגות תשובה הגלויה הנקראת בראש השנה, בתאריכים 11-10 בספטמבר בשעה 17:00, יתקיימו תקיעות שופר באווירה משפחתית בפארקים ברחבי העיר

מצוות תקיעת השופר בגבולין היא מצוה אחרת, ואיננה קשורה לתקיעת השופר של המקדש.

פורטל הדף היומי: מאה תקיעות בראש השנה (ראש השנה לג
העניין השביעי: כשנשמע תקיעת שופר נירא ונחרד ונשבור עצמנו לפני הבורא, כי כך הוא טבע השופר - מרעיד ומחריד, כמו שכתוב: "אם ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו" עמוס ג', ו העניין השמיני: להזכיר יום הדין הגדול ולירוא ממנו, שנאמר: "קרוב יום ד' הגדול, קרוב ומהר מאוד, יום עברה היום ההוא, יום צרה ומצוקה
אנציקלופדיה יהודית דעת
פורטל הדף היומי: מאה תקיעות בראש השנה (ראש השנה לג
במשנה שלאחריה מופיעה תקנה נוספת של ריב"ז, והיא דווקא מנומקת: "בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד; משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש" משנה ראש השנה ד, ג