עד מתי אפשר להניח תפילין. עד מתי ×

על פי מאמר שלישי אות א - ל התפילין הן אמצעי לחבר את תודעתו של האדם לעניין האלוהי, באשר כתוב בהם, יחוד השם, שכר ועונש, הן זכר ל, שהיא ראיה שאין לדחותה על התחברות האלוה לנבראים, השגחה עליהם, וידיעה במעשיהם, ולכן יש להניח את התפילין על הראש - שהוא מקום המחשבה והזיכרון, ולהניח תפילין על היד - כנגד הלב שהוא מקור הכוחות על פי האר"י יש להניח במנחה תפילין של השימושא רבה שהן, על-פי שיטתו, מסודרות כתפילין של רש"י אלא שהן גדולות יותר ברוחב על אצבעיים וכך נוהגים היום חלק מה
ב נהגו להלך עם התפילין כל היום, וכמעט לכל מקום זמן הנחת תפילין הוא ביום

המפרטת את הגילאים המתאימים לחינוך למצוות: "תנו רבנן: קטן היודע לנענע, חייב בלולב; להתעטף, חייב בציצית; לשמור תפילין, אביו לוקח לו תפילין; יודע לדבר, אביו לומדו תורה וקריאת שמע.

6
הנחת תפילין
הנחת תפילין היא מצווה אותה מקיימים גברים מגיל מצווה
הנחת תפילין
בהיבט של חול המועד, כל מסורת נוהגת בצורה קצת שונה לגבי קיום המצווה
תפילין אחרי השקיעה
ב נפסק שיש להניח תפילין של רש"י כיון שכך הוא מנהג העולם, אולם ירא שמים צריך להניח גם תפילין של רבנו תם מחמת הספק
הוגים בתנועה זו סבורים כי אין כל מניעה הלכתית לעשות כן וכי הנימוקים שהוזכרו למנהג להימנע מכך, חלשים מן הצורך בשוויון או שאינם תקפים כלל במציאות העידן המודרני למעשה, הרב זצ"ל העלה גישה שונה על מנת ליישב דין זה
נחלקו הדעות האם כוונת הפסוק הפשוטה היא ציווי הנחת אביזר ייחודי כלשהו, או שמא לביטוי שמטרתו להורות על זכירת המצוות

היבט שני זה של המצווה - מעבר לעצם ההנחה, העלאת מצבו הרוחני של המניח - מוביל אל הצורך בברכה נוספת.

27
עד מתי זמן הנחת תפילין בדיעבד
ונחלקו לגבי ברכה, מהמגן אברהם משמע שאף יברך אולם המשנה ברורה ביאור הלכה סימן ל, ד"ה "ויש מי" מכריע כפרי מגדים, שאין לברך
הנחת תפילין
על פי מקורות אלו, נראה שמצוות התפילין הייתה מבוססת דיה בימי הבית השני המדוברים - הן ב שגם בה הייתה קהילה עברית גדולה והן בארץ ישראל, ביחד עם מצוות המזוזה שגם היא לא מוזכרת במקרא עצמו, פרט לאזכור שבתורה
תפילין אחרי השקיעה
אך פסוק זה מתייחס רק לפטור בחגים ובשבתות, ואין התייחסות בגמרא למקור לפטור מהנחת תפילין בלילות לשיטת רבי עקיבא