| על פי מאמר שלישי אות א - ל התפילין הן אמצעי לחבר את תודעתו של האדם לעניין האלוהי, באשר כתוב בהם, יחוד השם, שכר ועונש, הן זכר ל, שהיא ראיה שאין לדחותה על התחברות האלוה לנבראים, השגחה עליהם, וידיעה במעשיהם, ולכן יש להניח את התפילין על הראש - שהוא מקום המחשבה והזיכרון, ולהניח תפילין על היד - כנגד הלב שהוא מקור הכוחות | על פי האר"י יש להניח במנחה תפילין של השימושא רבה שהן, על-פי שיטתו, מסודרות כתפילין של רש"י אלא שהן גדולות יותר ברוחב על אצבעיים וכך נוהגים היום חלק מה |
|---|---|
| ב נהגו להלך עם התפילין כל היום, וכמעט לכל מקום | זמן הנחת תפילין הוא ביום |
המפרטת את הגילאים המתאימים לחינוך למצוות: "תנו רבנן: קטן היודע לנענע, חייב בלולב; להתעטף, חייב בציצית; לשמור תפילין, אביו לוקח לו תפילין; יודע לדבר, אביו לומדו תורה וקריאת שמע.
6| הוגים בתנועה זו סבורים כי אין כל מניעה הלכתית לעשות כן וכי הנימוקים שהוזכרו למנהג להימנע מכך, חלשים מן הצורך בשוויון או שאינם תקפים כלל במציאות העידן המודרני | למעשה, הרב זצ"ל העלה גישה שונה על מנת ליישב דין זה |
|---|---|
| נחלקו הדעות האם כוונת הפסוק הפשוטה היא ציווי הנחת אביזר ייחודי כלשהו, או שמא לביטוי שמטרתו להורות על זכירת המצוות |
היבט שני זה של המצווה - מעבר לעצם ההנחה, העלאת מצבו הרוחני של המניח - מוביל אל הצורך בברכה נוספת.
27